ואולי אם אשתה עוד כוס, זה יגרום לי להרגיש גיבור
ואולי יהיה לי יותר חם, גם כשאני רועד על הרצפה
אחרי 3 זריחות ברצף אני מתחיל לאבד את הספירה
וכל אחת נראית כמו הזריחה הראשונה שלי...
ואולי אם אני אדמע, אני אכפיל את הזריחות
ואולי יהיה לי יותר חם, גם כשאני רועד על הרצפה
כבר מתבלבל בין הזריחות לבין שקיעות מעל הים
המחשבות נעלמות ומפנות מקום לרוח הקרה...
ואולי אלוהים הוא תירוץ זול לתקווה שהיתה לי פעם
ואולי יהיה לי יותר חם, גם כשאני רועד על הרצפה
בלי שום סימן של היגיון יוצא לקרב חמוש ברגש
ואז נופל חלל לאותם געגועים ארורים אל הזריחה.
כשאתה מתחיל לנתח שירים במקום להרגיש אותם
אתה יודע שאתה גוסס. אני גוסס
ועכשיו מתחילה מוזיקה של הלוויה. הלוואי |