לא זה לא דיכאון וגם לא סוג של אושר
זה לא געגוע ולא נסיון למצוא חן בעינייך
גם אם אני אזרוק את העט מהחלון המילים יכתבו
אז שבי בשקט ותני לי להתבטא. כלבה!

ואין לי איך לבכות כי עקרת לי ת'עיינים
ולא יכול לצעוק כשאני מתחת למים
ולא רוצה לשמוע אותך... בוכה. צועקת. מחייכת...

אז מה נשאר לי לעשות עכשיו כשהכל נעלם
מחבק את הבקבוק כי לפחות הוא נותן לי משהו
אני מעדיף סיוטים על פני תקוות שווא ורודות
אלימות דרך מוזיקה זה לא הצד החזק שלי. מזלך!

ואין לי כבר סיבה לבכות כי אין לי כבר עיינים
אני לא יכול לצעוק יותר, ממעמקי המים
וכבר שכחתי איך שאת בוכה, צועקת, מחייכת...

לכתוב ממוזה של שיר אחר זה כמו לאונן על רגש
אבל מה נשאר לי לעשות כשאת כבר לא איתי
ואיך מצפים ממני לראות עתיד ורוד
בלי עיינים... ממעמקי המים... כשאת בוכה, צועקת, מחייכת

ואין לי כבר סיבה... אין כבר סיבה... אין.