|
יד שמאל שלי מרגישה
כל סיב
של הדף הזה
אני מתרפק על הרכות
של הנייר.
ומנסה לזכור תמליל של
רגע שחלף.
-"עטור מצחך זהב שחור".
העט שלי עוטה ניצנוץ
הוא
פולט טוהר.
נמלים מהלכות במתלוליהן
ופניך נוגות. |
|
המקסימום שתגיע
אליו זה ארבעים
ושמונה בדף אחד,
טוב ארבעים ותשע
אבל זה רק אם יש
לך מזל.
יאשה מנסה לשכנע
את אחיו לא
להיכנס לעניין
הזה של
הסלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.