צחוק מהול בעצב,
באווירה שאנחנו יוצרים,
לפעמים נעלם כל הקשב
והרוב נהיים לי זרים.
רצים ברחובות שותקים
רפרוף שפתיך כזיכרון
פניהם בצל מחכים,
ורק אתה נשארת אחרון.
אכזבה היא קראה בשמך
והוספת לזחול בחולות,
לצידך רצית רק אותך
ונמנעת משאר הקולות.
גישה באמונה טהורה
הקצב חודר לכל סימן
ואם קצת זזת מהשורה
עדיין תישאר אמן.
מבטך בוהה בכל התנועות
צובר הגדרות משונות
לו רק ידעת מה עיניי רואות,
צלקות את מקומי מפנות.
תלוי בחום מהסביבה
בדידותך פורחת כגבעול
הסתרת מהי אהבה,
ואני יודעת שאתה יכול. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.