תשמע, היא אמרה לו, ככה יותר אי אפשר. או שאתה מחליט להתנהג
כמו שצריך, או שלא, אבל תעשה את זה מהר, לפני שהמחוגים של
השעון הביולוגי שלי ירוצו מהר, ואני אהיה תקועה איתך מחוסר
ברירה.
תשמעי, הוא אמר לה, את לגמרי צודקת. אי אפשר ככה יותר בכלל.
אני באמת חושב שיש לנו פה בעיה.
ומה נראה לך? היא אמרה לו, שככה אנחנו פשוט ניתן לזה לצוף
בינינו? תשמע, אתה יודע שאני מעריכה את כל מה שעשית בשבילי,
אבל הבעיות שנוצרו בינינו מחייבות נקיטה של צעדים דרסטיים.
את יודעת מה? בסדר, הוא כבר התחיל להתעצבן. כל פעם את מתחילה
עם השטויות שלך ונראה לך שכולם חייבים לעמוד על הראש. אם את
רוצה ממני משהו, תגידי לי ואני אראה אם זה משתלב בפרסונליטי
שלי.
ככה? היא מתעצבנת, תמיד אתה ואתה ואתה, ומה איתי? גם לי מגיע
שיקרה לי משהו נחמד בחיים.
ואיזה דבר נחמד קרה לי בחיים? הוא אומר בטון של 'בטח שוב תגידי
לי להודות על זה שבכלל נולדתי', את?
ואני לא דבר נחמד? היא ממש נעלבת, אני לא גורמת לך אושר? איך
אתה יכול להגיד דבר כזה?
די, די, חמודה, הוא תמיד נשבר כשיש דמעות, את יודעת שלא
התכוונתי, אני ממש מצטער שפגעתי בך, די, בואי, נכין משהו
לשתות.
באמת? היא מוחטת אף בקול רם ככה שגם השכנים ישמעו, באמת אתה
אומר?