חלמתי חלום והחלום הוא את החלום הוא את ואני בתוך ענן ענק...
חלום מתוק, חלום מקסים, אך בבוקר החלום נגמר, ואני מסתכל ימינה
ושמאלה ואני לא רואה אותך... ואני מחפש את הענן... אני מביט
לשמיים ואין שום ענן ואין שום סימן...זהו, זה נגמר...
וצריך לקום בבוקר ולהתרגל לחיות בלי הענן... וזה קשה... זה
מכאיב... לדעת שהענן היה חלום מתוק של פרק זמן... והפרק זמן
הזה נגמר... הענן התפוגג לו... הענן נעלם... לא יהיה יותר
ענן... לא יהיה מישהו שיסתיר את השמש מפני... מישהו שיגן עליי
מפני קרני השמש כשחם... לא יהיה ענן... הוא נעלם... נשאר רק
זיכרון... זיכרון אחד ומתוק זיכרון שהולך גם הוא ונעלם בדיוק
כמו הענן... רק יותר מהר ופחות כואב...
זיכרון אחד... זיכרון בודד... זיכרון שלי ושלך, בתוך הענן
זיכרון שנעלם... |