|
נוסע כמו שיכור
בכביש ללא כיוון
בלי לדעת למה ולאן
והחיים סוחפים אותי
לאט לאט איתם
אורות רחוב מנצנצים
על השמשה האחורית
מהבהבים כמו אש בעלטה
וזרם של כאב
מכה בי ככה סתם פתאום.
לא, לא בחרתי ללכת
בדרך ישרה וארוכה כל כך
אבל מאוחר כבר לעצור
והזמן ממשיך הלאה
היו לי חלומות
ותוכניות וכל מיני
עכשיו הכל נשאר לי מאחור
ותיק המסעות שלי
ריק עכשיו כל כך
ופעם את היית שלי
עכשיו אפילו זה הלך
והבדידות תפסה את מקומך
ולא נותר לי אלא
להתרפק על זכרונך |
|
|
"סלוגנך נשלח
לעיון, לשפצור
ולמחזור...
הצע/י סלוגן
מתחכם נוסף
לבמה:"
אז אני אומר
לו:
למי קראת זבל של
בנאדם?...
חבר שלום רב עם
המחשב ורץ לספר
לחבר'ה הדמיונים
שלו במתנ"ס
הדמיוני על יד
הקיוסק של הרצל
(אמיתי) הוא
מוכר טונה בקרפ
צרפתי עם צלפים
ושמן פרפין
(דמיוני). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.