אן שטיינר / carpe diem |
אחזנו באותו רגע קסום ונפלא
בו עינינו נפגשו במבט יוקד
ידי נגעו קלות בגופך
מי יודע.
א (שמו המלא שמור...)
החמיץ את חייו
והוא חי מת כמו כלבו האהוב במאורה עלובה
אבל זה, יקירי, לא אתה
כי...
ספינת חיינו שטה
על מים עומדים, לרוב
ומעט סערות
בעיקר של הנפש, כן...
עוגנת הספינה בנמל נידחת
היא נטרפה על ידי הסערות שהחריבו
את פתיל האהבה
לו
אחז באור (הקלוש)
שהפיץ הנר שדלק בשוחה
נפשו היתה שורדת את הסערה
זה הנער, יקירי, לא אתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|