|
תודה רבה לניר שליו על חלקו עם החשמלית (בשיר הזה ובשיר
"תאמיני")...
ושוב העולם שלך
נשמט לאט מליבי
ושוב הכאב שלך
מתפשט עמוק בתוכי
ושוב ענני הפחד
מתקרבים לעבר חדרי
רוצה לאהוב אותך
רוצה להיות אהבה
ושוב המבט שלך
חודר עמוק לעיניי
ושוב הדמעות שלך
זולגות על לחיי
ושוב פעם את אוחזת
חזק בשתי ידיי
רוצה לשנוא אותך
רוצה להיות אהבה
ושוב את עושה לי את זה
גורמת לי לשנוא את עצמי
ושוב פעם האשמות
אחת כלפי השני
ושוב השאלה הכואבת
האם את עוד אוהבת אותי
רוצה לשכוח אותך
רוצה להיות אהבה
ושוב פעם אני לבד
יושב עם עצמי ונזכר
איך פעם היה נחמד
איך הייתי כל כך מאושר
ואיך זה שהאושר בחיינו
מתחיל איפה שהוא - ונגמר
רוצה לזכור אותך
אבל זה כל כך מסובך
רוצה להיות שלך
רוצה להיות אהבה... |
|
|
אני לא מוצאת את
המברשת שיניים
שלי... אני לא
יודעת אצל מי
השארתי אותה.
אצל עכבר
הסולמות? אולי
אצל יתוש
הכביסה?
או שזה היה בכלל
נמר המחברות? או
תולעת
הספרים...
היי, מישהו ראה
אולי מברשת
שיניים?
קרנפית תותים
מסריחה מהפה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.