|
רציתי לשתול את הארנק
שלי בג'ינס
של הרוג בפיגוע המוני
ולקבל קצת שקט מעצמי.
להיפטר מתמונות הפספורט אליהן הצטלמתי
לצורך כרטיס סטודנט או דרכון,
מכרטיסי האשראי
מהקונדום.
מזוג כרטיסים ישנים לסרט אליו הלכנו ביחד,
מהרבה כרטיסים בודדים לסרט אליו הלכתי לבד.
מכרטיס הרכבת שבגבו מספר (הבטחתי להתקשר ולא התקשרתי).
הייתי הולך ברחוב
ומחייך למגדלים הרטובים של עזריאלי. |
|
|
אתה יכול להיות
יוצר מוערך שכל
יצירה שלו
מומלצת בבמה, עם
200 מנויים,
ולהיות שנה וחצי
ברשימת היצירות
האהודות, אבל
בסוף תמיד תחזור
לאיפה שהתחלת.
לכאן, לריבוע
הקטן והכתום
והמסריח הזה,
לכתוב סלוגנים
שתהיה בר מזל אם
מישהו בכלל יטרח
להעיף בהם מבט.
בלונדה בהלם
חוזרת לשורשיה
השחורים, ועכשיו
באמת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.