עכשיו
אני כנף סדוקה
תנופות שבורות טופחות על אצבעותיי
והאש שורפת את המילים
מפזרת ריסים רטובים
חוקקת בבשר המצומרר
בוהה
הוזה את הרגעים
הבאים, מחכים לתורם
ריקים
מציירת בהם שירים
שעפים ממני
בצעקה
שקופה
במבט מכוון
קווי המתאר מיטשטשים
היד המטאפורית מושטת להיאחז
בי, דמויית התיאוריה של הבלתי אפשרי
מתפשרת על הזיה
או אקרא לזה
אשליה
הקיצים מחכים לי באופק
מחייכים עם לב מוזהב
יש להם נוכחות
מנחמת
המונפת אלי בחרבות משולהבות
אני בגביע אדום
לוגמת
עוד קצת
מתיקות
לובשת שמלת רמזים
ומרסקת זכוכיות קדושות באוויר
והפצעים רושמים מילים באותיות דם
עכשיו
אני שותקת | 