אני יכולה להסתכל עליו כל החיים
אני יכולה לשקוע בעיניים שלו למשך שעות
פשוט לבהות בו
להפשיט אותו בעיניים שלי
אני יכולה להסתכל על תמונות שלו למשך ימים
פשוט לבהות בו
להפשיט אותו בעיניים שלי

הוא כמעט אף פעם לא מחייך
תמיד שרוע עליו מן מבט אדיש
אבל אני תמיד אמשיך לשקוע בעיניים שלו למשך שעות
הוא רוצה להשתחרר, לפרוץ גבולות. לשבור מחסומים...
מבפנים אני יודעת שהוא כל-כך בוער
אני אוהבת את זה אצלו
הוא לא מראה שומדבר, לאף אחד, חוץ ממני.
אני יכולה לקרוא אותו במבט אחד, בחיוך אחד
כמעט כאילו היה שקוף
אבל הוא מצליח להפתיע אותי
לרגש אותי.
לשמח אותי.
והוא? הוא טוען שרק מלהסתכל עליי הוא שואב כוח.
ואני כולי צמרמורת למשמע דבריו
קופאת
מסמיקה
בוערת
זה מה שאני הכי אוהבת אצלו...

והוא? סביר להניח שלעולם לא יידע מה עובר לי בראש שאני רק
מסתכלת עליו.
והוא? סביר להניח שלעולם לא יידע מה אני באמת חושבת עליו
והוא? סביר להניח שלעולם לא יידע עד כמה אני באמת אוהבת
אותו...