דורון מיכאלי / ורד בשלולית של דם |
כשאי אפשר לחשוב
הולך ברחוב
תוהה כמה זה טוב
אולי זה מה שחסר
לא יכול עכשיו לוותר
אני רוצה אותה לידי
קרובה וכל הזמן איתי
יש לה חבר, שנה
ובגלל זה יש שנאה
רוצה אותה ומקנא בו
היא נמצאת בחיים שלו
אבל תמיד יש תקווה
וקוראים לזה אהבה
אם רוצים מאוד, מצליחים
ככה זה שאוהבים ושונאים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|