מרחפים שלובי זרוע על החול הלבן .
רעש הגלים הנאבקים
בשתיקת החול התמידית
נותן רצון עז להיזרק ....

נזרקים ,
משתכרים מריחו של הים ,
הנמשך אל האופק
במשיכות מכחול קטנות
של כחול ואפור
שצוירו בידיו של הטבע .

והירח נמצא במרום .
מביט אדיש ורדום ,
וחושב , עוד זוג אוהבים ,
אך חיוכו עדיין קסום .

שוכחים את הזמן ואת כל הקיים .
רק את אני ... והים ,
מסמנים את גבולות העולם .

דמותך - שחוק ילדותי .
עיניך - עצבות בגרותי ,
גלי שיערך נשפכים בין אצבעותיי הפשוקות
סמוקות הלחיים .

אך הלילה גווע ,
חוזרים אל העיר הגדולה ,
עיר של שבויים ,
עיר של קלפים הטרופים באותה חפיסה .
עיר של חוף המלא אהבה ,
אהבתנו ...