ואפילו חלום, שום קול
אין תמונה
זיכרון, חד כתער
ואת נעלמה

אחרים זה ברור הגעת
וראו אותך
אני רחוק כמו פעם כמו היום
אני נעלם

הכל אני זוכר טוב מאחרים
ולבד, לבד לבד
אני ממש מרוחק
סופר עצמי אחד.

כאילו ניתק לו הקשר
רואה אינך רוצה
אולי איני ראוי
מי יודע מהי האמיתה.

ישבתי כיוונתי חשבתי רבות
שנה אחזתי בספר עומד ומכוון
מילים אלף קולות ותמונות רבות
ולא הגעת כאילו במתכוון.

ושוב הם באים, להם יש סיפור
אחד בחיוך, שני ברעדה
ואני נכלם, אין לי שורה, אין לי דיבור
כאילו נותרתי רחוק מכל החבורה.

ולי שאלה, למי אפנה אבל אשאל
האם יש שם כעס דמעה ונקמה
האם גם שם יש רוע הרס שנאה כמו כאן
האם לא נמצאת שם אימא אהבה.

ולמי תספרי, למי אשאל ולך השורות
אולי אם אגיע אל אותן פסגות
אולי אם  אפרוט ילדות בגרות וסודות
אראה כמו בחלום, רק בחלום אותן תמונות.

אז ממתין אני, רחמי, אל תקישי חזק
רואה מהצד מבטיח לשמוע ולזכור
מצאי לך את הזמן חול או יום של שבת
אהיה כמו כולם סודך לעד אנצור.