זה לא אתה זה אני
זה משהו נדוש נכון אבל בכל זאת זה קצת מקל לדעת שמישהו נפרד
ממך לא כי משהו לא בסדר איתך
בגלל שמשהו לא בסדר כנראה עכשיו איתו
לא בדיוק משהו לא בסדר
כאילו התקופה לא מתאימה או משהו כזה
זה קל
לדעת שזה בגלל מישהו אחר
שהאחריות לא עליי

שנים שאני מאשימה אותם
שני ההורים שלי שיצרו אותי
שנים שהכי קל בעולם להאשים אותם שהם האשמים
שהכל בגללם
שהחיים שלי נדפקו כי הם התנהגו באנוכיות חסרת כל גבולות

שנים...

אבל זהו נגמר הכיף
התבגרתי.
לא ממש אבל מספיק בשביל להבין ששנים סבלתי בגלל עצמי
לא בגללם
יכולתי להשתחרר מהכאב אם באמת הייתי רוצה
אז מה זה אומר שלא  באמת רציתי
שאני נהנית לסבול?

אבל לא נהניתי...

מבוי סתום
לאן ממשיכים
תאמת אני ממש לא יודעת
אני רק מפחדת עוד כמה שנים להסתכל שוב אחורה ולהגיד
עוד 3 שנים שבזבזתי מהחיים.