מתחת לחיוך
יש לב מעוך
לב שקימטו אותו פעם
וקשה לו להתיישר בכוחות עצמו,
הוא רוצה לדעת ולהבין,
הוא רוצה לאהוב ולהאמין,
הוא רוצה לא לכאוב,
הוא פותח את עצמו לאט לאט
כמו רוכסן הוא זוחל בלאט
חוליה אחר חוליה
בשקט, בשקט בלי רעשים,
הוא בודק את הסביבה
מחפש אהבה,
מחפש לו מעט שלווה,
הוא רוצה לפעמים לא לדפוק כל כך מהר,
הוא רוצה לפעמים לדעת היכן כדאי לוותר,
מחפש את היד שתוביל אותו לשקט,
הוא רוצה לפעמים לשכוח ולפעמים לזכור,
הוא אוהב לפעמים להיות בחושך ולפעמים באור,
הוא מחפש את ההר
ולפעמים את התהום
הוא צריך את הקור
ולפעמים את החום,
לפעמים הוא עייף ורוצה לנוח
לפעמים הוא יחף
לפעמים הוא מתוח
וכמו קפיץ הוא דרוך,
לפעמים קשה לו לקבל מרות
ולפעמים הוא יותר פתוח
הוא אוהב לפעמים להזיע
ולפעמים להתעצל.
ולפעמים הוא כל כך מבולבל ולחוץ
שהוא לא יודע מהו...