|
(אני אשקר אם אני אגיד שהפסקתי להרגיש...)
אתמול ראיתי את ה
א - ה - ב - ה
תולה עצמה עם חוטי משי
בכיכר העיר המרכזית
ורציתי
לצרוח מרוב
אושר.
הליכה יום יומית ברחוב
כוללת המון כוח נפשי
שבהחלט לא טמון בכל
נפש בריאה.
הלב שלך נמס לי
בתוך כף היד...
כשאני מוחצת הוא
נוזל כמו יין נושן
כמו שיר...
אבדה לי המנגינה.
סיפור חיים נכתב
באותיות קידוש
כל הלבן הזה
מסנוור לי בעיניים
דומעות אני
עורכת ניסויים
ברגשות טבעיים
ושיעורי משחק.
פעם אחרונה שברח
לי חוט של בלון
איבדתי את הדרך
פעם אחרונה שאיבדתי גבר
איבדתי חלום.
13.2.05 אחת בלילה. |
|
|
"מי זה המנוש
הזה שכולם
מדברים עליו?"
אני והסבתא
בילינו בצוותא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.