ש. מינוס / צל הרגע |
לא קריר, לא חשוך,
האוויר לא נטחן עוד מבין הריאות
כפי שהתעקש תמיד לעשות.
במבט על פני השטח,
העין המיוסרת מגלה שאריות שרידים
של משאלות, של מפלות, של מבטים.
ניתן לראות ממעבה צילו של רגע
כי לאיש לא אכפת
איך הושבו פני הרגע ריקם.
בסופו של יום,
בהפוגה מן המסע,
עדר אנוש נולד לתהות
מה היא הדרך הנכונה.
אך מתחת צל הרגע,
מאבק רודף חספוסי הנשמה,
מאכזב את האמת,
משכיב אותה בגסות רוח
שרק בכוחו.
מביט בה
ומחייך אל עלפונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|