כוריי עכביש מתלפפים, סובבים סביב גופי
לא מניחים לי,רוצחים, מנסים להרוג אותי
אני נלחם בכל כוחי קורע אותם לחוטים
זה לא עוזר, כמה שלא אנסה, הכורים פשוט לא מרפים
מתהדקים סביב רגליי, מתהדקים סביב ידיי
וזהו... אני שבוי, אבוד, מבולבל למדיי
הידוק אחרון סביב צווארי מסיים את העבודה
ניסיתי אבל הפסדתי, לא בקרב, במלחמה
נשימה ארוכה אחרונה לתקווה נדושה
"עוד לא אבדה תקוותנו", תקוותי, כבר אבדה

נשארתי תלוי על הכורים, עוד גופה מתפוררת
נשארתי ללא זכר ממה שהיה פעם "נשמה מבורכת"