אורי גרושקובסקי / טעם החיים |
אבל הכל בחוץ בגוונים של אפור ושחור.
אני הולך בטבעיות ומתבונן במראה, רק חבל שהדמות שם נראית לי
שבורה.
יורד לסלון ומכין כוס קפה,
ומקווה שמחר אולי יהיה שונה.
אני קם שוב בבוקר ומביט מהחלון, מתאכזב לראות שהכל נשאר אפור
ושחור.
מוותר על הטיול למראה וכוס הקפה כבר נשכחה.
אך אני קם כל יום בבוקר וחושב לעצמי... איך לא נשארו צבעים
בעולמי?
כמה שהדמות במראה הרוסה, ושכוס הקפה תמיד תשאר מרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|