סצנה מס 1.
1.לילה/פנים/סלון/טלוויזה פועלת/כורסת צפייה שלידה שידה ועליה
טלפון/מתחת לשידה מסודרים תקליטים/בגדים זרוקים על הרצפה עם
בקובקי בירה בכל הסלון
הטלפון מצלצל.
טל מגיע לסלון ומרים את האפרכסת

טל:
הלו?
טל:
כן. אני יודע איזה יום היום
טל:
שמע, אני עובד על זה
טל:
אני לא חושב שהיום זה מוצלח שתבואו, הבית בבלגאן רציני ואני לא
מרגיש טוב.
טל:
בסדר.
טל:
אמרתי בסדר
6 בערב נשמע נפלא, יאללה ביי.
(טל מוריד את הטלפון)
טל:
כוס אממק
(טל פונה לשידה מוציא מנה תקליט של מוצרט ושם בפטיפון שבקצה
הסלון ליד שולחן עם מכונת כתיבה וספריה מעליה. הסלון מתמלא
בצלילים של הסימפוניה מס.40 של מוצרט. טל מתיישב מול השולחן)
טל:
כוס אממק.

סצנה מס.2

2.ערב/פנים/סלון דירתו של טל

טל יושב מול השולחן כתיבה,מולו המכונת כתיבה, נשמעות דפיקות
בדלת. טל הולך לפתוח את הדלת,מושיק עומד בכניסה

טל:
מושיק, מה אתה עושה פה?
מושיק:
טל, שכחת שדיברנו בטלפון
טל:
אהה...
כן.
מושיק:
אני יכול ללכת אם אני מפריע לך או שאשכור שק שינה ואישן פה
בפתח.
טל:
בוא תיכנס.
(מושיק נכנס לדירה ישר לסלון)
מושיק:
הגיע הזמן שתסדר ת'דיר חזירים הזה
טל:
כן אבא ודרך אגב אתה יכול לתת לי היום את המפתחות של הרכב
מושיק:
מצחיק מאוד.
למה אתה לא משקיע את הכישורים האלו בלכתוב כבר ת'תסריט
טל:
המציאות הינה תסריט אחד גדול
מושיק:
יופי גאון
טל:
למה אתה לא יושב?
תרגיש את עצמך בבית, אני הולך לאמבטיה לשטוף פנים
(מושיק מתיישב על הכורסא, טל הולך לכיוון האמבטיה)
מושיק:
זה רצוי.
הזמנתי את צבי וזאביק
טל(צועק):
אני לא שומע
מושיק(צועק בחזרה):
אמרתי שהזמנתי את את צבי וזאביק
(טל חוזר לסלון עם מגבת פנים)
טל:
למה אתה צועק?
מושיק:
סתום, סתום ת'פה.
טל:
מה תשתה, נס או שחור?
מושיק:
תכין שחור
(טל יוצא מהסלון והולך לכיוון המטבח. נשמעות דפיקות בדלת)
טל:
תהיה נשמה ותפתח את הדלת, אם זו הוצאה לפועל תגיד שאני לא
בבית
מושיק:
מצחיק
(מושיק קם ופותח את הדלת, צבי, זאביק ושרה נכנסים לסלון)
מושיק:
מה קורה צבי... הכול בסדר זאביק?
זאביק:
נפלא בן אדם, נפלא
(טל נכנס לסלון עם 2 ספלים)
מושיק:
שכחתי לומר לך.
טל:
מה שלומך שרה?
מושיק:
זה מה ששכתי לומר לך
טל:
אני מצטער שרה, החלב נגמר אז אין היום נס על חלב, אבל שחור זה
טוב, זה מרזה.
שרה:
אתה יודע שאני לא שותה שחור.
טל:
חבל. למה אתם עומדים, שבו.
(כולם מתיישבים על הכורסא)
מושיק:
בוא נראה מה הספקת לכתוב?
(טל קם, ניגש לשידה ומוציא ממנה קלסר, חוזר אל הכורסא, מתיישב
ומראה קלסר עם דפים ריקים)
צבי:
אלוהים, איך אני יכול לכתוב פסקול לכזה תסריט?
טל:
אתה יכול לזכות באוסקר על פס קול לתסריט פוסטמודרני.
צבי:
מצחיק
טל:
מוזר, זה מה שמושיק אמר.
מושיק:
אולי תסתום ת'פה, העבודת גמר בעוד חודש, היינו צריכים להתחיל
את הצילומים לפני חודשיים.
טל:
היו עיכובים. לא כך שרה?
זאביק:
מה הקשר?
טל:
אין קשר
שרה:
למה לא? תטיל את האשמה עלי, אתה טוב בזה, תמייד היית טוב בזה
מושיק:
די חבר'ה להפסיק לריב.
טל:
מי רב?
צבי:
אתה מעצבן, אתה יודע שאתה טיפוס מעצבן.
מושיק:
אמרתי די.
זאביק:
אז מה נעשה עכשיו?
שרה:
אני חייבת לעשן, יש למישהו סיגריה?
מושיק:
לא נגמלת?
שרה:
מישהו דאג להחזיר אותי
(טל מצית סיגריה ומושיט לשרה)
שרה(בזילזול):
נובלס...
טל:
חיים של אומן הם קשים צריך להצטמצם במותרות
(שרה מעשנת את הסיגריה)
זאביק:
עוד חודש אנחנו מסיימים ללמוד ונתקענו בלי תסריט מה עושים?
צבי:
בואו נזרוק רעיונות באוויר ונראה מה יוצא.
טל:
רעיון נפלא, מה אתם אומרים על כך שתלכו ותחשבו על זה וכשתגמרו
תחזרו ואני אשכתב את זה.
מושיק:
אתה יודע שאני לא חנפן אבל אתה כותב הכי טוב מבין כולנו כאן מה
שצריך זה רק לטפטף לך על האגו בכדי שתזיז ת'תחת ותתחיל לעבוד.
טל:
או.קיי... בואו ניכנס למשמעת עבודה ונראה מה אפשר לעשות.
צבי, רעיונות?
צבי:
יש.
תחשוב על שיקגו שנת 1928, שנה לפני המשבר הכלכלי

סצנה מס.3

3. לילה/פנים/מסעדה יוקרתית/להקת ביג בנד מנגנת דיקסי

הנוכחים לבושים בטוקסידו, נשים בשמלות נשף, לפתח המסעדה נכנס
גבר בשנות ה30 לחייו לבוש כובע אפור וחליפה דהויה, רב המלצרים
ניגש אליו.

רב מלצרים:
אני מצטער אדוני, זו מסעדה יוקרתית הכניסה היא רק עם טוקסידו.
(הדמות מוציאה תעודה מזהה)
דמות:
סם בלקפון, בלש במשטרת שיקאגו
(לכניסה מצטרפת דמות גדולת מימדים עם פנס סגול בעין)
רב המלצרים:
מק, מה קרה לך?
סם:
הסברתי לו שהבגדים לא עושים את הבן אדם. איפה דומב?
רב המלצרים:
מר דומב הוא איש עסוק, אני לא חושב שתמצא אותו פה.
סם:
אני אנסה בכל זאת.
(מק מתקרב לסם, סם פותח את החליפה ומראה לו את האקדח שנמצא
בחזייתו)
סם:
אתה רוצה ללכת איתי לאיזשהו מקום, גורילה או שתסתפק בבנה?
רב המלצרים:
זה בסדר מק, תן לו לפגוש את מר דומב.
(סם מסתובב במסעדה ומתקרב לשולחן בו סועדים שלושה גברים ושלושה
נשים. סם מתקרב באיטיות ומאחורי גבו של אחת הדמויות הוא מתכופף
ולוחש לו באוזן)
סם:
היי ג'ון, התגעגעת אלי?
(הגבר אינו מסתובב)
ג'ון:
סם, מזמן לא היית פה, כמו שאתה יכול לראות הכול חוקי
סם:
אני יודע, הייתי רוצה לדבר איתך בלישכה.
ג'ון:
כרצונך. סלחו לי לכמה דקות גבירותי ורבותי.

סצנה מס.4

לילה/פנים/משרד מרוהט בכורסאות ישיבה וכספת גדולה
ג'ון ניגש לכספת פותח אותה ומוציא משם בקבוק וויסקי ג'וני ווקר
שחור, סם מתיישב על אחת הכורסאות

ג'ון:
את זה אתה מחפש, לא כך?
סם:
תודה ג'ון, אני אודיע לך על הפשיטה הבאה, אם תהיה כמובן.
גון:
כמובן ואני מאוד מקווה שלא תמליץ.
סם:
זה תלוי בידידנו ג'וני המהלך.
ג'ון:
אפשר לשאול אותך שאלה?
סם:
שלוף.
ג'ון:
האם מכירת משקאות אלכוהליים אסורה על פי החוק?
סם:
אסורה.
ג'ון:
האם אתה לא שוטר?
סם:
שוטר.
ג'ון:
אתה לא אמור לשמור על החוק?
סם:
אמור.
ג'ון:
אז למה אתה לוקח ממני כל פעם וויסקי?
סם:
תראה ג'ון, יש חוק ויש חוק והחוק הזה פשוט מתחנן שיפרו אותו.
קיבלת תשובה?
ג'ון:
מובן
סם:
תעשה חיים.
(סם קם ויוצא מהחדר)

סצנה מס.5

5.לילה/פנים/סלון ביתו של סם

סם יושב על כורסא עם כוס וויסקי וסיגריה כשהטלפון לידו מצלצל.
סם מרים את השפורפרת

סם:
כן.
סם:
מה הכתובת?
סם:
הבחורים מהמחלקה הגיעו?
סם:
בסדר, אני מגיע.
(סם מוריד את השפורפרת, מביט בכוס הוויסקי, מרים אותה ולוקח
לגימה)
סם:
ווקר, אני לוקח הליכה, נתראה יותר מאוחר.

סצנה מס.6

6.לילה/ חוץ/ סם מגיע לבית בעל 3 קומות

סרט פס צהוב מונע את המעבר לפתח הבית, ניידות משטרה בכל מקום,
שוטר עומד בפתח הבית, סם מתקרב לשוטר

שוטר:
מצטער הכניסה אסורה.
(סם מראה לו תעודה.)
שוטר:
בסדר בלש סם בלקפון, כנס.
(סם מזהה את אחד הבלשים ומתקרב אליו)
סם:
מה יש לנו כאן באז?
באז:
חיכינו לך בוא נעלה לזירה.

סצנה מס.7.

7.לילה/פנים/חדר מרוהט בשולחן כתיבה מלא בניירות ו2 כוסות
מיים/צמוד לשולחן יושב גבר כשראשו על השולחן ודם זורם
מראשו,ביד הגופה יש אקדח תופי קטן
סם ובאז מתקרבים לשולחן

באז:
בהתרשמות ראשונית זה נראה התאבדות
סם:
יש מכתב התאבדות?
באז:
לא
סם:
אז ייתכן והוא נרצח?
באז:
נרצח?
זה לא בטוח. המנוח שלפנינו זה ג'ף ברייקר, בנקאי חשוב, מיועצי
המס המוצלחים של המדינה.
(סם מסתכל על שולחן הכתיבה)
סם:
נלקחו טביעות אצבע?
באז:
נעשה כבר.
אני חושב שאנחנו יכולים להכריז על התאבדות ונגמור עם זה, מספיק
יש עומס על המחלקה
סם:
אתה מתחיל להזדקן באז.
באז:
אלוהים, אני זקוק למשקה.
סם:
אתה לא יודע שזה בניגוד לחוק?
באז:
כן בטח, והיום שמת מי קולון חדשים?
סם:
או.קיי בוא נראה מה יש לנו כאן.
באז:
אל תתחיל עם זה סם
סם:
אדם בשנות ה60 לחייו, מצב כלכלי מצוין, מחזיק אקדח ביד ימין,
חור של כדור טניס בראשו, הייתי אומר קליבר 45, חלונות סגורים,
דלת לא פרוצה, שתי כוסות מיים על השולחן, אחת מלאה והשניה חצי
ריקה, עטים על השולחן וכמה ניירות פינאנסים
(סם מרים את אחד הניירות)
באז:
ישו, מה אתה עושה, אתה תמלא את זה בטביעות אצבע שלך.
סם:
חשבתי שלקחתם טביעות אצבע?
באז:
רק מהאקדח ומכוסות המיים, בוא לא נעשה מזה סיפור, נסגור על
התאבדות וזהו.
סם:
אז אתה חושב שהוא התאבד?
באז:
כמו שאני מכיר אותך, אם אתה מתחיל לדבר ככה אז הוא לא.
סם:
לקחו צילומים של זירת הפשע?
באז:
לקחו.
סם:
טוב מאוד. יש לך עט?
באז:
אתה מבטיח שתחזיר אותו?
סם:
אל תדאג הם בבית שמורים באוסף מיוחד
(באז מושיט עט ונותן אותו לסם, סם מוציא פנקס ומתחיל לכתוב)
סם:
מי היה בבית בזמן האירוע?
באז:
אשתו והבאטלר
סם:
תשלח שוטר שיקרא לה בבקשה...
(באז מסמן בידו לשוטר שנמצא בפתח הכניסה של החדר,השוטר מתקרב
לבאז וסם)
באז:
תקרא למרת ברייקר.
שוטר:
מיד
(השוטר יוצא מהחדר)
באז:
היא קצת שבורה, דיברתי איתה מקודם.
סם:
מענין למה?
אולי הבעל של נרצח?
באז:
מאיפה אתה...
(לחדר נכנסת אישה בשנות ה45 לחייה, מטופחת עם מעט שיערות שיבה
בראשה)
סם:
שרון ברייקר?
מרת ברייקר:
איבי, איבי בריקר.
סם:
אני מצטער מרת ברייקר
איבי:
זה בסדר אתה יכול לקרוא לי איבי
סם:
בסדר איבי, מי זאת שרון?
איבי:
אני יכולה לדבר איתך בפרטיות בלש...?
סם:
סם בלקפון.
אבל את יכולה לקרוא לי הבלש סם בלקפון
איבי:
תראה הבלש סם בלקפון אירוע שכזה יכול לפגוע במוניטין של
המשםחה,אז אם נוכל לדבר בפרטיות
סם:
זו חקירת רצח ולמר ברייקר שום דבר כבר לא יפגע
איבי:
אתה אומר שזה רצח ואילו הבלש לידך אומר שזו התאבדות.
סם:
האמנם כך באז?
באז תסתכל על השולחן, אתה שם לב למשהו מוזר?
באז:
עכשיו אני מבין...
הבן אדם שעל השולחן מת.
סם:
נרצח באז... נרצח. שים לב שהאקדח נמצא ביד ימין, הנרצח היה
שמאלי, תראה הייכן נירותיו נמצאים והעטים, בצד שמאל של
השולחן.
האם בעלך היה איטר, איבי?
איבי:
כן.
סם:
ומי זאת שרון?
איבי:
שרון זו המאהבת של בעלי, שחקנית זולה, זנזונת.
באז:
סם, מאיפה אתה יודע על שרון?
(סם מראה לו את הדף ניר שהוא הרים מהשולחן)
באז:
הבנתי
בהזדמנות זאת איבי, רציתי לשאול אותך אם זה שלך?
(באז מרים מאחורי השולחן שקית נילון שבתוכה צעיף תחרה בצבע
ורוד)
איבי:
לא בלש, ובשבילך מרת ברייקר.
סם:
היה כאן עוד מישהו היום?
איב:
ג'פרי אמר שהזנזונת הייתה פה היום אך לא היה לי העונג לפגוש
אותה?
סם:
ג'פרי?
באז:
הבאטלר.
סם:
תודה לך מרת ברייקר, הישארי בבקשה בבנין אולי ארצה לשאול אותך
שאלות בהמשך.
(מרת ברייקר יוצאת מהחדר)
סם:
שכחת להגיד לי מספר פרטים שכל שוטר טירון אמור לדעת.
באז:
הרצח...
סם:
אז אתה מסכים איתי.
באז:
הרצח נעשה בשעה 18:00, הבאטלר קרא למרת ברייקר, איבי בשבילך,
קיבלנו את ההודעה בתחנה בשעה 18:03, אנחנו הגענו לזירה בשעה
18:25, היו פקקים, בתיחקור ראשוני מרת ברייקר וג'פרי ישנו בזמן
הרצח, מצאנו את הצעיף תחרה הזה ליד השולחן, לקחנו טביעות אצבע
מג'פרי ממרת ברייקר.
סם:
יפה מאוד באז. הייתי רוצה שתיקח את הכוסות האלה לבדיקה במעבדה
ותשלח שוטר להביא את השחקנית הזאת שרון
באז:
עוד משהו סם?
סם:
כן,תקרא לבאטלר
(באז יוצא מהחדר, שוטרים מפנים את הכוסות, אלונקה נכנסת בשביל
לפנות את הגופה)
סם(לשוטרים):
חכו שניה עם הגופה.
(סם סורק את הגופה, מוציא פינצטה מכיס חולצתו ומוציא משהו מכף
ידו של הנרצח)
סם:
בסדר, תפנו אותו
(השוטרים מפנים את הגופה, סם כורע על הרצפה ומתחיל לחפש)
שוטר:
אתה מחפש משהו?
סם:
למי יש את מספר המשקפיים הגדול ביותר אצלכם?
שוטר:
למקמיל
סם:
קרא לו לפה
(השוטר יוצא וחוזר עם מקמיל)
סם:
מקמיל ידידי, תשאיל לי לכמה דקות את המשקפיים שלך
(מקמיל נותן את המשקפיים לסם, סם מתחיל לסרוק את הרצפה באז
נכנס עם ג'פרי)
באז:
מה אתה עושה?
סם:
כמו מה זה נראה לך?
באז:
כמו משחק בשרלוק הולמס
סם:
מצאתי ווטסון
(סם מתרומם ומראה מטבע של דולר לבאז)
סם:
אתה יודע, הראיה שלי מתדרדרת עם השנים ויש לי משכורת של שוטר,
כל דולר חשוב. אני רואה שהבאת את הבאטלר, ג'פרי, לא?
ג'פרי:
כן.
סם:
איפה היית בשעה 6:00 בערב?
ג'פרי:
הייתי בחדרי בקומת הקרקע מתפלא שהאדון אינו קורא לי.
סם:
ולמה?
ג'פרי:
תמיד בשעה 5:30 אני נקרא לפנות את הכלים אשר האדון משאיר בחדר
העבודה, החדר בו אנו עומדים, החדר בו הוא התאבד, בשעה 6:00
שמעתי יריה והיגעתי לכאן, ראיתי את האדון מת, מרת ברייקר הגיעה
אחרי.
סם:
באיזו שעה הגיעה לפה שרון?
ג'פרי:
מאיפה אתה יודע על שרון?
סם:
זו הסיבה שאני בלש
ג'פרי:
בשעה 5:00 היא הגיעה
סם:
ומתי יצאה?
ג'פרי:
אין לי מושג
סם:
זה לא מתפקידך ללות אנשים בכניסה וביציאה?
ג'פרי:
שרון היא מקרה מיוחד, בואו איתי
(ג'פרי מלווה אותם לדלת בחדר, פותח את הדלת ורואים מדרגות
שמובילות לקומות התחתונות)
ג'פרי:
זה הסידור המיוחד אשר מאפשר למר ברייקר להביא אורחים בסתר
סם:
באז, תערוך סריקה למטה, תראה אם תוכל למצוא ממצאים.
(באז יורד במדרגות)
סם:
מותר לעשן ג'פרי?
ג'פרי:
כעת כשהאדון איננו זה תלוי בך
(סם מוציא סיגריה, מגלגל אותה ומדליק, מציע לג'פרי סיגריה,
ג'פרי מסרב)
סם:
כמה זמן אתה עובד אצל מר ברייקר?
ג'פרי:
עוד שבועיים זה יהיה 3 חודשים.
סם:
איך היית מתאר אותו?
ג'פרי:
נוקשה ואם מותר לי לומר נוקשה מאוד
סם:
היו לך איתי עימותים?
ג'פרי:
מילוליים או פיסים?
סם:
גם וגם
ג'פרי:
הייתי עונה לו
סם:
ופיסים?
ג'פרי:
אני באטלר.
סם:
הבנתי.
(סם מועד על ג'פרי)
אוי תסלח לי
(סם תולש כפתור ממעילו של ג'פרי)
סלח לי על הסרבול, כעת איפה זה נפל?
(באז חוזר לחדר)
באז:
מצאתי את זה
(באז מראה ארנק של אישה)
ג'פרי:
זה של שרון.
סם:
שלחת כבר ניידת שתביא לפה את הבחורה?
ג'פרי:
אם אוכל להיות לכם פה לעזר, היא מופיעה באיזה מועדון לילה אם
אני לא טועה קוראים למקום 4 אסים.
סם:
תודה לך ג'פרי, אין לי בנתיים יותר שאלות.
(ג'פרי יוצא מהחדר)
סם:
באז תתקשר לתחנה שישלחו למועדון ניידת ויביאו אותה לפה
באז:
לא כדאי לשלוח את הבחורים הביתה?
סם:
תשחרר אותם וכמו כן תציב שוטר בכניסה ואם אתה יכול תשלח את זה
עוד הלילה למעבדה
(סם מושיט לבאז כפתור וכמה חוטים)
באז:
זה כפתור וחוטים
סם:
אני יודע. הוצאתי אותם מהיד של הנרצח אני מחפש התאמה
באז:
או.קיי. אתה נשאר פה בנתיים.
סם:
כן, אתה יודע, פושע תמיד חוזר לזירת הפשע
באז:
בגלל זה אין לנו מעצרים בזמן האחרון.
סם:
לילה טוב באז, סע בזהירות ואל תשתה כלום.
באז:
ברור, לילה טוב סם.
(באז יוצא מהחדר, סם מגיע לשולחן, מתיישב לידו, מוציא פנקס
ומתחיל לרשום דברים)

סצנה מס.8

8. לילה/פנים/חדר עבודה של מר ברייקר
סם יושב לי השולחן, שוטר ואישה בשנות ה20 לחייה נכנסים לחדר

שוטר:
הבאנו את הבחורה
סם:
תודה לך אתה משוחרר.
אז את שרון?
שרון:
זה לילי גולד
סם:
מוזר, מר ברייקר חשב אחרת, הוא ביטל את העברת הכסף שהוא הבטיח
לך, היה רשום שם שרון גולד
שרון:
בשבילו אני שרון, שם הבמה שלי הוא לילי
סם:
איך את רוצה שאקרא לך?
שרון:
לא יודעת, אתה הבלש
סם:
נכון וכדאי לך לזכור את זה.
שרון:
הכנת בשבילי כבר אזיקים?
סם:
אני אמור?
שרון:
ניסית את זה פעם עם אזיקים?
סם:
כן, אני תמיד הקושר.
שרון:
נחמד, מותר לעשן?
(שרון מוציאה סיגריה, סם מוציא גפרורים מדליק לה את הסיגריה,
שרון נושפת את העשון לכיוון סם, סם מגלגל לעצמו סיגריה
ומדליק)
סם:
איפה היית היום בין השעות 5 ל6 בערב?
שרון:
איפה אתה חושב שהייתי?
סם:
מצאנו את הצעיף שלך כאן בחדר, את הארנק במעבר הסודי והבאטלר
מעיד שהכניס אותך לחדר בטווח השעות שהרצח נעשה.
שרון:
ג'פרי מעיז לדבר.
סם:
למה את מתכוונת?
שרון:
שכבתי עם מר ברייקר, הוא הבטיח שיממן לי כסף ללימודי משחק, זה
מזעזע אותך בלש?
סם:
במקצוע שלי שום דבר אינו מזעזע.
שרון:
אשתו לא ידעה כלום או שהעדיפה לא לדעת עד שהמשרת החדש נכנס
לתמונה, הוא יידע את אשתו של מר ברייקר, מה שהוביל למתחים
ועימותיים ביניהם אבל שום דבר לא יכל לעצור את מר ברייקר ואתה
יודע מה מצחיק?
סם:
יש לי הרגשה שתספרי לי.
שרון:
אשתו בגדה בו עם הבאטלר.
סם:
עם ג'פרי?
שרון:
עם ג'פרי ועם הבאטלר לפניו ומי יודע עם מי עוד.
(סם מוציא את הפנקס ורושם)
סם:
האם מר ברייקר ידע על מעללי אשתו?
שרון:
כל מה שענין אותו זה כסף ועוד כסף ועוד כסף.
סם:
את מודעת לעובדה שהוא ביטל העברה של 20,000$ לחשבונך
שרון:
כן היום הוא הודיע לי, אחרי כל ההבטחות והסטיות שלו
(רעש וצעקות נשמעים בכניסה לחדר, מרת ברייקר נכנסת לחדר ואחריה
השוטר)
שוטר:
ניסיתי למנוע ממנה את הכניסה
איבי:
זה הבית שלי ואני אכנס לאן שבא לי
סם:
זה בסדר, תן לה להיכנס
איבי:
מה היא עושה כאן?
סם:
היא חשודה ברצח בדיוק כמו שאת חשודה.
איבי:
זה מגוחך.
סם:
מרת ברייקר, תוכלי לארגן לשרון סידורי שינה פה בבית?
איבי:
שהזנזונת הזאת תישן כאן בדירתי?
שרון:
את מדברת?
סם:
אני יכול לעשות זאת ביותר קלות ושתבלו את הלילה בתחנה, מה אתן
מעדיפות?
איבי:
אני אקרא לג'פרי שידאג לסידורים.
סם:
תודה לך, לבנתיים אני אתמקם פה בחדר ללילה.
איבי:
אם תואילי לבוא אחרי, מרת גולד...
(שרון ואיבי יוצאים מהחדר)

סצנה מס.9

9. לילה/פנים/חדר העבודה של מר ברייקר

סם יושב ליד השולחן, מנורת לילה מאירה מטילה צללים על הקירות,
מרת ברייקר נכנסת לחדר

איבי:
אפשר לכבד אותך במשהו?
סם:
כן, מה יש לך?
איבי:
תרופה להרגעת עצבים.
סם:
איזה סוג תרופה?
(מרת ברייקר מתקרבת לשולחן מניחה עליו בקבוק אטום ו2 כוסות)
סם:
מה יש בבקבוק?
איבי:
סקוטש.
סם:
את יודעת שזה אסור.
איבי:
הרבה דברים אסורים.
סם:
בסדר. הניחי את הראיה
איבי:
אינך מעונין בשותפה?
סם:
לא הלילה.
(מרת ברייקר יוצאת מהחדר)

סצנה מס.10

10. יום/פנים/חדר העבודה של מר ברייקר

סם ישן על הכסא, ג'פרי עומד מולו, סם מתעורר ושולף את האקדח
שלו

ג'פרי:
בוקר טוב, תשתה קפה שחור או מיץ תפוזים?
(סם מחזיר את האקדח לנרתיק)
סם:
יותר מידי זמן במשטרה, אקח שחור
(ג'פרי יוצא מהחדר, סם מדליק סיגריה ומעיין בפנקסו, ג'פרי חוזר
לחדר עם מגש ועליו ספל, באז נכנס איתו לחדר)
סם:
תודה ג'פרי
(ג'פרי יוצא מהחדר)
באז:
בוקר טוב סם, איך ישנת?
סם:
כמו תינוק שעבר מוות בעריסה.
באז:
חוש הומור על הבוקר, זה נפלא. הגיעו הדוחות מהמעבדה. טביעות
האצבע בידית של הפתח המסתורי הן של שרון, בכוס המלאה של המנוח
ובכוס החצי ריקה של מרת ברייקר ומר ברייקר וכדאי שתקרא את הדוח
הפתלוגי.
(באז מושיט לסם את הניירות של הדוח)
סם:
זה מוזר.
באז:
בדיוק מה שחשבתי. שאריות של ציאניד בכוס החצי ריקה, עכשיו
תסביר לי למה שירצו לרצוח אותו פעמיים?
סם:
מוזר.
באז:
אולי אנחנו מדברים על 2 רוצחים?
סם:
קודם הם הרעילו אותו ומיד ירו בו, מה הוא רספוטין?
באז:
רספוטין?
סם: כן... נו... אתה יודע...
עזוב תשכח מזה
באז:
שכחתי.
אולי אחד לא ידע על העבודה של השני.
סם:
בקשר לחוטים והכפתור, יש התאמה?
באז:
כן, הם של ג'פרי. מה לעזאזאל קורה פה?
סם:
אתה מקלל יותר מידי
באז:
שטפתי כבר את הפה בסבון.
סם:
נמצאו עוד טביעות אצבע מלבד שרון, הנרצח ומרת ברייקר?
באז:
לא.
סם:
אני חייב משקה.
באז:
מה אמרת?
סם:
התכוונתי לסוג של ביטוי.
באז:
כן, בטח.
סם:
תן לי להבין, נשארו שאריות ציאניד בגוף הנרצח בזמן שירו בו
כדור בראש?
באז:
מתברר.
סם:
תהיה ספורטיבי ותקרא לשרון, היא מתאכסנת פה הלילה.
(באז יוצא מהחדר, לאחר כמה שניות הוא חוזר עם שרון)
סם:
באז תשאיר אותנו בבקשה לבד.
באז:
יש לך איזה רעיון בראש?
סם:
כנראה
באז:
או.קיי.
סם:
ושמור על הדלת שאף אחד לא ייכנס.
(באז יוצא מהחדר)
סם:
ספרי לי שוב על היחסים בין ג'פרי ומרת ברייקר.
שרון:
אחרי שמרת ברייקר גילתה שיש לי רומן על מר ברייקר היא התחילה
להשתולל, זרקה רהיטים, השתכרה ולבסוף עגבה על ג'פרי. מר ברייקר
חשד אבל זה היה סידור נוח בשבילו, הוא שכב איתי ואשתו לא יצאה
מהבית היא שכבה עם הבאטלר.
סם:
שרון, רק שנינו פה, תעני לי בכנות, רצחת אותו?
שרון:
לא
סם:
זה מה שחשבתי. תנסי להיזכר, מה עוד קרה באותו לילה, היה משהו
יוצא דופן?
שרון:
עד כמה שאני זוכרת לא היה, אבל כשיצאתי בכניסה השניה שמעתי את
מר ברייקר צועק משהו בסגנון של " הרצחת וגם ירשת" ואז את מרת
ברייקר מנסה להרגיע אותו שישמור על הלב שלו.
סם:
וזהו?
שרון:
זה הכול.
סם:
את חופשיה ללכת
(שרון יוצא מהחדר, באז נכנס לחדר עם מרת ברייקר)
סם:
תשים עליה אזיקים.
איבי:
מה?
סם:
יש לך מניע, קינאת ביחסים של מר ברייקר עם שרון. טביעות האצבע
שלך על הכוס מים עם הציאניד שמר ברייקר הורעל ומכיוון שאת חדשה
במקצוע ולא ידעת אם הוא ימות לקחת את אקדחו וירית בו, יש לי
מספיק חומר לכתב אישום, הרשעה ועדות שמיעה של שרון על כך שמר
ברייקר עלה על הקשר שלך עם ג'פרי
איבי:
אני לא עשיתי את זה.
סם:
תסבירי את זה לשופט.
(באז שם עליה אזיקים ומוציא אותה בדיוק כשג'פרי נכנס לחדר)
ג'פרי:
לא ייתכן שזו היא.
סם:
זו היא תכיר בעובדות
ג'פרי:
למה שתעשה את זה, למה שתרעיל אותו ואז לירות בו?
סם:
זה מה שמענין אותי כמו שאותלו הרג את אהובתו
ג'פרי:
כן, ממש כך.
סם:
כן, חבל, אישה במעמד שלה בכלא, מקווה שתשרוד
ג'פרי:
אתה לא חייב להיות חסר לב.
סם:
למה? אתה תרצח גם אותי?
ג'פרי:
למה אתה מתכוון?
סם:
אני מתכוון שאתה הרוצח.
ג'פרי:
זה מגוחך, הרגע עצרת את מרת ברייקר.
סם:
באז, כנס עם מרת ברייקר בבקשה
(באז ומרת ברייקר נכנסים לחדר)
טריק קטן מתקופת האקדמיה
באז:
ידעתי שלזה התכוונת כשאמרת לי לשים עליה אזיקים, זה לא הסגנון
שלך.
סם?:
נכון וכעת ג'פרי, מעולם לא אמרתי לך שמר ברייקר הורעל, רק למי
שהיה גישה לכוסות יכל לדעת זאת.
בוא נדבר כמו שני ג'נטלמנים, היית רוצה שאהובתך תירקב בכלא
בגלל אשמה שלך, ספר מה קרה באותו לילה?
ג'פרי:
באותו לילה נמאס לי מהיחס של מר ברייקר לאשתו והחלטתי לעשות
משהו בנידון. החלטתי לחסל אותו. הגשתי לו כוס מים מורעלת, אני
לא יודע איך אבל הוא חשד, הוא הכין לעצמו כוס מים, ניסה להכריח
אותי לשתות, שמתי את הכוס על השולחן, הוא התחיל לצעוק עלי שאני
רוצה לרצוח אותו ולזכות בירושה דרך אשתו, התעמתנו פיסית.
סם:
מה שמסביר את החוטים בידו השמאלית של הנרצח
ג'פרי:
הבנתי שזה מה שאתה מחפש. יצאתי מהחדר כשמרת ברייקר נכנסה
להרגיע אותו, הלב שלו היה חלש, ראיתי שהיא משקה אותו בכוס
המורעלת, הוא התחיל להשתעל ולגנוח, כשהיא יצאה מהחדר לקרוא לי,
לא רציתי שהיא תואשם ברצח אז לקחתי את האקדח של מר ברייקר,
הנחתי אותו בידו ויריתי
סם:
מה שמוריד את האפשרות שמרת ברייקר עשתה את זה, היא ידעה שהוא
שמאלי.
ג'פרי:
זה כל הסיפור.
איבי, אני אוהב אותך
איבי:
אני יודעת
סם:
קח אותו באז.
(לחדר נכנס טל)
טל:
רגע... רגע...
סם:
מי אתה?
טל:
מי אני?
אני האדם שנתן לך חיים והסכים לסיפור הבנאלי הזה
סם:
מדוע בנאלי? זו חקירת רצח קלאסית
טל:
אתה יודע כמה אנשים כבר כתבו תסריט שכזה
(מר ברייקר הנרצח נכנס לחדר)
מר ברייקר:
אני גם חושב שזה בנאלי

סצנה מס.11

11. לילה/פנים/ הסלון של טל

טל:
זה בנאלי, זה נעשה, זה מתאים לסרטים ישנים בשחור לבן ואיפה
נמצא קיבינימאט שחקן כמו האמפרי בוגראט?
צבי:
זה עדיף מהתסריט הנפלא שלך, אההה... סליחה... שכחתי... החוסר
תסריט שלך.
זאביק:
אולי נכתוב על אהבה?
טל:
אומרים יש אהבה בעולם.
מושיק:
מה זו אהבה?
שרה:
משוררים נעשיתם לי.
טל:
ואני תמיד חשבתי שהייתי משורר בשבילך.
שרה:
היית מת.
טל:
כן, כשהייתי איתך.
שרה:
תסתום
מושיק:
אתם יודעים מה?
זה רעיון לא רע, תחשבו שניה.

סצנה מס.12

12.לילה/פנים/תא כלא

אדם בעל שיער ארוך, מטונף, גבה קומה יושב על דרגש עץ, ציפור
נוחתת על על חלון כלאו, דםיקות פטיש נשמעות, האדם קם ומביט
מהחלון,רואה גרדום שאנשים בונים

דמות:
עוד מעט יקירתי, עוד מספר שעות, בזריחה אצטרף אלייך, הזריחה
שהינה שקיעת חיי, חכי לי יקירתי, חכי וניפגש
(הדמות צועקת מהחלון)
הכו בפטיש יותר חזק, קדימה תכו, תכו.
סוהר מבעד הדלת:
תרגע, תפסיק לצעוק לפני שזו תהיה צעקתך האחרונה
(הדמות צוחקת)
דמות:
מחר אני מת
סוהר:
תאונות יכולות לקרות, אתה לא רוצה שאקדים לך את המוות.
דמות:
מה זה משנה
סוהר:
תיהנה מהנשימות האחרונות
דמות:
ככל שהמוות יבוא מהר כן ייטב לי.
סוהר:
אתה בכלא, בכלא לא עושים טובות.
דמות(בלחישה):
עכשיו אני בכלא, מחר אהיה בן חורין
(הדמות נשכבת על הדרגש, מציתה סיגריה ומעשנת)

סצנה מס. 13
חוץ/יום/חצר צעידה בכלא
2 טורי אסירים צועדים במעגלים

אסיר א':
תראה את הסמל, תראה איזה שלווה ניגרת מעיניו, כאילו הוא מתפלל
שהמחר יבוא, שהמחר יהיה בסדר.
אסיר ב':
גורלו נגזר להיתלות
אסיר א:
אבל תראה, הדבר לא ניכר
אסיר ב':
הוא הרג את אהובתו, גורלו נחתם, זו הסיבה לשלוותו.
אסיר א':
אבל כל אחד הורג את מי שהוא אוהב,לפעמים מספיק מבט בשביל
להרוג.
חרא, אפשר להרוג עם נשיקה כמו יהודה איש קריות או עם סכין
כברוטוס, אני לא זוכר שכוח משפט שפט אותם ואם הם מתו הם לא מתו
מיתה עלובה שכזאת כמו תליה.
אסיר ב':
נכון
אסיר א':
תראה את שלוותו.

סצנה מס. 14.
לילה/פנים/תא כלא של הנידון למוות(הדמות)
כומר בגלימה ומנהל הכלא נמצאים בתוך התא, הדמות עומדת מול
החלון

כומר:
בשם האב, הבן ורוח הקודש, רחם על נשמה תועה זו.
(הכומר יוצא מהתא, לתא נכנס רופא עם חלוק לבן)
מנהל הכלא:
דנו היום בערעור שלך
-שתיקה-
מכיוון שאני מנהל הכלא הטילו עלי לבשר את הבשורה. הערעור נדחה,
אתה תוצא להורג. הבאתי עמי את הרופא בכדי שיבדוק אם אתה כשיר.
(הרופא מתקרב לדמות... מביט בו)
רופא:
כשיר
מנהל הכלא:
אם כך הכל יימשך כמתוכנן.
(מנהל הכלא והרופא עוזבים את התא)
הנידון:
חבל, לא אזכה לראות עוד את יריעת האוהל הכחולה הזו שאני מכנים
שמיים.

סצנה מס.15
יום/חוץ/חצר הכלא/אסירים צועדים ב2 טורים

אסיר א':
איפה הסמל?
אסיר ב':
ערעורו נדחה, נלקחו כבר מידות לארון
אסיר א':
מוות נורא, להיות תלוי בין שמים לארץ. ראיתי פעם אדם תלוי,
יכולת לראות איך הוא בועט באויר, רוצה לחיות, להילחם במוות.
אסיר ב':
דבר אחד בטוח, הוא הולך למקום טוב יותר מהייכן שאנחנו נמצאים.

סצנה מס.16

16.לילה/פנים/תא כלא של הנידון למוות(הדמות)
שני סוהרים מחוץ לתא מביטים בו

סוהר א':
בכל ימי שירותי בכלא לא ראיתי אדם כל כך שליו לבוא המוות, הוא
פה כבר יומיים, לא דמעה, לא תפילה, אפילו לא ביקש מאיתנו עזרה
למות.
סוהר ב':
היית עוזר, לו ביקש?
סוהר א':
השתגעת?
מנהל הכלא היה הורג אותי.
סוהר ב':
מוזר, הוא אפילו לא מדבר עם הכומר, אינו מפחד מהעולם האחר,
ייתכן שהוא שליחו של לוציפר?
סוהר א':
אתה קורא יותר מידי ספרים.
(הנידון מוציא סיגריה ומעשן)
נידון:
טוב שיד התלין בטווח
סוהר א':
מה הוא אמר?
סוהר ב':
לא הספקתי לשמוע.

סצנה מס 17
יום/חוץ/אסירים צועדים לתוך חומות הכלא עם כלי עבודה,בדרך הם
מבחינים בכריית קבר

אסיר א':
עד אור שחר יקבר פה אסיר
אסיר ב':
האדמה מצפה לקורבן דמה
(אדם גבה קומה וכחוש נכנס לתוך חומות הכלא)
אסיר א':
תראה הנה התלין.
אסיר ב':
אני חש בחילה.
אסיר א':
הוי סמל, איזה גורל אכזר.

סצנה מס. 18

18.לילה/פנים/תא כלא של הנידון למוות(הדמות)
שני סוהרים מחוץ לתא מביטים בו

סוהר א':
עם שחר יתלה
סוהר ב':
איך הוא יכול לישון כך בשקט
סוהר א':
הוא הרג את אהובתו, עם שחר הוא שב אליה
סוהר ב':
הייתי רוצה לילה אחד לטעום שינה שכזאת
סוהר א':
היית מתחלף עמו?
-שתיקה-

סצינה מס 19
פנים/לילה/פרוזדור הכלא
האסירים בכלא ערים צמודים לסורגים, סוהרים עוברים בפרוזדור

אסיר א':
אני לא יודע מדוע איני נרדם
אסיר ב':
אנחנו נושאים וסובלים את חטאיו
אסיר א':
הרגשה מחורבנת
סוהר ג':
מחזה מוזר, אלו שהחטא קנה נחלה בידיהם מתפללים
סוהר ד':
גורלם וגורלו הינם גורל אחד
סוהר ג':
אולי אלוהים יציל אותו?
סוהר ד':
אין אלוהים בכלא
(רעש של תרנגול קורא ברקע)
אסיר א:
השחר הגיע?
סוהר ג':
עדין לא
אסיר ב':
המוות דופק בדלת מודיע על בואו

סצנה מס 20.
20. לילה/פנים/תא כלא של הנידון
הנידון ישן, דמות בעלת גלימה שחורה עומדת מעליו

דמות:
העולם רחב, גדול, אבל לכלואים הינו כלא. אף אחד אינו זוכה
במשחק הקוביה עם החטא ובמיוחד לא כאן, עם שחר אתה בא עימי.

סצנה מס 21

21.יום/פנים/תא כלאו של הנידון
הדלת נפתחת בכניסה עומדים מנהל הכלא, רופא כומר והתלין

22. יום/חוץ/גרדום
הנידון למוות מכניס את ראשו לתוך לולאת חבל תליה, לידו עומד
התלין מול הגרדום עומד מנהל הכלא

מנהל הכלא:
יש לך מילים אחרונות?
הנידון:
כל אדם הורג את אשר יאהב
מנהל הכלא:
זהו?
-שתיקה-
מנהל הכלא לתלין:
המשך
(הנידון תלוי)

סצנה מס 23

23. יום/חוץ/חצר הכלא
2 טורי אסירים אולם הם אינם צועדים

אסיר א':השעה כעת 8, הסמל איננו. אני יכול לראות את החבל על
צווארו, חבל מטונף. אני יכול לראות אותו נלקח בידי המוות באותה
שלווה שהוא ציפה לה.
אסיר ב':
הלוואי שזה היה אני ולא הייתי צריך להמשיך כאן עוד יום.
אסיר א':
היום לא נתפלל כי נציג הרחמים לא ריחם. היום השמים אינם כחולים
למרות שנראים כחולים, היום הם אפורים כמו המוות. היום אנשים
יצטרכו ללכת מושפלים כי לו רק דיברו אמת אז ראשם היה צריך
להטלטל מתחת לחבל.
אסיר ב':
בקברו ישכב. שלוש שנים לפי התקנות לא יזרע קברו, לא יפרח פרח,
ריק וצחיח. הם חושבים שלב רוצח יכתים כל זרע אשר יזרע, זה לא
יעזור להם, האל הינו טוב כל כך. כפי שהשושן אדום אז היכן ששם
דם יפרח ולב האדם הינו לבן לכן יפרח הורד, בקברו הם יפרחו אבל
לא כאן בכלא, כאן החצץ, הסלעים, הברזל יפרח, פרחים הם אומרים
משכיחים את היאוש והחרטה.
אסיר א':
לכל הפחות לא יסבול את צרות היום יום
אסיר ב':
כן, בקברו ינוח על משכבו בשלום, שנת נצח שכוחה, באופל נטמן
היכן שאין שמש ואין ירח.

סצנה מס 24

24.חוץ/קבר/2 סוהרים עומדים מול הקבר

סוהר א':
נעשה דין, נעשה צדק,הוא הגיע אל מקומו המיועד
סוהר ב':
האם יש לנו רשות ליטול חיים של מישהו אחר?
סוהר א':
איני יודע אולם זה החוק.
סוהר ב':
זה חוק טוב או חוק רע?
סוהר א':
מהיום שקין הרג את הבל כל חוק שנחקק נועד להפרה ואנחנו שומרים
על כך שלא יראה האדם את השמש שבחוץ, היחס שלנו כלפי מי שחלש
מולינו הוא החטא האמיתי, אנחנו החוטאים ואותנו צריכים לשים
בחומות הכלא
סוהר ב':
אנחנו כבר שם.
(הסוהרים הולכים מהקבר, שרה מתקרבת לקבר ויורקת עליו)

סצנה מס. 25
לילה/פנים/הסלון של טל

שרה:
זה שובוניסטי ומגעיל
טל:
אני דווקא התלהבתי מהתסריט
שרה:
אתה תתלהב מכל דבר שקשור לרצח של אישה
טל:
חשבתי עלייך בתור הכוכבת הראשית
שרה:
ואני יכולה לדמיין אותך תלוי, אולי תעשה טובה לאנושות ותעשה את
זה?
טל:
אני חושב שעשיתי את זה כשיצאתי איתך.
מושיק:
נו די מספיק זה לא מקדם אותנו
זאביק:
אולי נעשה קומדיה, אתם יודעים, משהו סאטירי
צבי:
אתה מתכוון לביקורת נוקבת נגד החברה הממסדית?
זאביק:
מה??.
טוב שיהיה מה שאתה אומר, תחשוב רגע על בן אדם שמגיע לבית שלו,
מדליק את הטלוויזיה ו...

סצנה מס 26.

לילה/פנים/סלון עם טלוויזיה וכורסאת צפייה
גבר נכנס לחדר מדליק את הטלוויזיה עם שלט, על צג הטלוויזיה
פרצוף של קרין

קרין:
אנו נורא מצטערים אולם לא נוכל לשדר היום את התוכנית על אמבות
ים תיכוניות הסובלות מקיפוח עדתי. במקום זאת נראה לכם שקופיות

של " מצטערים תקלה" לדורותיה בטלויזיה הישראלית
(האדם מביט ברצף השקופיות המתחלפות, מתקרב למסך ומנסה להביט בה
בכל מיני זויות, הוא עומד על הראש)
גבר:
לא, זה לא השתנה
(הגבר חוזר לכורסא ומחליף תחנה עם השלט, הוא מגיע לערוץ הכנסת,
חבר כנסת נואם)
ח"כ:
איליכך אין לנו שום ברירה, שום אפשרות, שום רצון, שום יכולת,
שום עם בצל, שום הולך עם כל דבר וידוע שהכול זה סטיגמה על
השום, השום היה פה עוד מהתקופה שהקופים החליטו לרדת מהעץ ולרוץ
לראשות ממשלה ושלא תהיה שום טעות אני בהחלט מתנגד... תודה לך
יו"ר הכנסת.
(הגבר מחליף תחנה ל TALKSHOW עם מנחה ו3 מרואינים)
מראין:
תרשה לי
מרואין א':
לא...
לא...
לא...
תרשה לי
מרואין ב':
מה אתה מדבר?
לא הפרעתי לך אתה לא תפריע לי ובהחלט אתה תרשה לי
מרואין ג':
מי?
מי?
מי אמר ככה?
מראיין:
אחרי הפרסומות נראיין כאן את שר הבטחון.
(פרסומות, הגבר קם הולך לשירותים, משתין וחוזר)
מראין:
שלום לך
שר הבטחון:
קודם כל ארצה למסור את תנחומי הכנים
מריאן:
למי?
קרה משהו שאנו לא יודעים?
שר הבטחון:
לא, אבל עוד יקרה ובאותה הזדמנות הרשה לי למסור את תנחומי
הכנים לך ולבני משפחתך.
מראין:
קרה משהו לבן שלי בעזה?
שר הבטחון:
יכול עוד לקרות.
מראין:
אדוני שר הבטחון.
שר הבטחון:
תרשה לי לתקן אותך, אני שר הבטחון
מראין:
זה מה שאמרתי
לא. אתה אמרת אדוני, אני שר הבטחון, לא אדוני.
מריאן:
השאלה שרציתי לשאול היא, עד מתי יימשך המצב?
שר הבטחון:
עד שנמצא תשובה
מראין:
ומתי תמצאו תשובה?
שר הבטחון:
בדיוק כשננתח את הבעיה העומדת מולנו
מראין:
ומתי תנתחו את הבעיה
שר הבטחון:
כשתצוץ הבעיה, ננתח ונגיב במקום ובזמן שנוח לצה"ל, לא נהיה
כפופים לאף אויב.
מראין:
אולם הבעיה כבר צצה?
שר הבטחון:
הרשה לי למסור את תנחומי לך ולכל משפחות ישראל
מראין:
אם כך הרשה לי.
(רעש של צנזורה נשמע)
שר הבטחון:
גם לך.
(הגבר מעביר לערוץ הספורט, אולפן ובו מראין ועוד דמות)

מראין:
והיום בתוכניתנו אנו שמחים לארח אלוף עולם טרי והוא ישראלי,
משלנו, אלוף העולם בדיבורים, מה שלומך?
אלוף עולם:
בסדר
מראין:
איך אתה מרגיש כאלוף עולם?
אלוף:
טוב
מראין:
למענינו ולמען הצופים בבית הדגם לנו כייצד זכית במקום הראשון?
אלוף:
לא
מראין:
למה?
אלוף:
סיבותי עמי והסוכן שלי המליץ לי לשמור על זכות השתיקה
(הגבר בבית מזפזפ לערוץ 1, צילום של מערה וקול של קרין ברקע)

קרין:
והפעם בתוכניתינו נבקר במערת האדם הקדמון בה ניתן לראות איך
ניסה ליצור את השפה המדוברת שאנו מדברים בה כיום. לא מזמן
ארכיאולוגים הצליחו לפענח את המשפטים הקדומי
(צילום של חריטות על גבי קיר המערה)
זוהי העדות הראשונה לדו שיח בין שני בני אדם פרה היסטורים וזה
נוסח הדו שיח
שיקלאק פופו קראח תה - כלומר, אני לא הפרעתי לך, אל תפריע לי
מיקלאק פופו טוט בוכהאגאג - מה אתה אומר, אידיוט.
מיק לאק פופו סוטו פופוקורלך אשתנסלו - סלח לי.
(הגבר בבית מכבה את הטלוויזיה ומדליק את הרדיו)

רדיו:
גלגל"צ שירים שנמאס לכם לשמוע
(האדם זורק את הרדיו על הרצפה ודורך עליו)
גבר:
רגע..לא צריכה להיכנס איזו דמות ולומר עד כמה שזה גרוע?
(טל,זאביק,צבי, מושיק ושרה נכנסים לחדר)
טל:
מצטערים אבל זו האמת

סצנה מס. 27

27.פנים/לילה/הסלון של טל

זאביק:
אז מה אתם אומרים?
טל:
שמע יש לך חוש הומור, זה לא היה רע בכלל.
מושיק:
אז נלך על זה. מה אתם אומרים?
צבי:
בסדר מבחינתי
שרה:
לא יודעת, זה נחמד, זה משעשע, אבל הומור בתור סרט סיום?
טל:
יש לי רעיון לתסריט..תחשבו על 5 אנשים שמופיעים בבית של מישהו
בכדי לסגור קצוות של סרט שהם אמורים לעשות והקטע הוא שאין להם
בכלל תסריט, אז הם מתחילים להריץ בראש כל מיני רעיונות...

סצנה מס 28.

28. פנים/אולם קולנוע
על המסך מוקרנת הסצנה בה טל מסביר על הרעיון שלו(סצנה מס.27)
האורות נדלקים וכל הדמויות שהיו בתסריט קמות ומוחאות כפיים
לטל, טל מתרומם ומשתחווה לקהל

סצנה מס.29
פנים/לילה/סלון של טל
טל שוכב עם ראשו על שולחן העבודה כשברקע נשמעות דפיקות בדלת,
טל קם ופותח את הדלת, בכניסה עומד מושיק

מושיק:
נו...יש כבר תסריט
טל:
ייתכן... בהחלט ייתכן...


1999