כנשמה המחלחלת אל תחתית החיים
כך אחיה ללא צלע אל מול יופייך התמים
לא יודעת מה שווה אם שתיקתו של נווד
שוב אשקר לך ואשאירך בודדה פה לבד

כמשחק של החיים אשר נושא עלה של געגוע
הניחוח המתוק של עורך הפך לזיכרון קבוע
מה נפלא הוא המגע אשר לוטף אני בחיבה
איך החיוך שלך מוכיח לי שאני מרגיש אהבה

ליד זרם של נהר שזורם כמוני אל הים
הסיבה שאת בוכה לא תעלם שוב לעולם
מגלה אני שמכור כי רואה אותך בכל פינה
אל תבכי, אישה שלי, אוהב אותך כל כך יפה

אם שוב אוכיח חפותי אצעק כמו משוגע
יודע שכולנו חיים במין איזו אגדה
כל דבר שמטשטש אותי מלהיווכח אל שלמותך
לא מאמין אני בכלום, רק לדעת את כל כולך

מחבקת ונושקת, כה רכה מלטפת בחום
מחייכת ורוקמת לי חלום...