הכול התחיל כשנפלתי למים.
הרגשתי את עצמי שוקע עוד ועוד ככל שאני מנסה להתנגד,
אל תוך האוקיינוס הזר הזה.

נשמתי נעתקה,
ואת עיניי בקושי רב יכלתי לפקוח.
מנסה לאחוז בחבלי האור שחדרו אל תוך המיים.
מנסה לשווא.

הקולות נאטמו, שקט סבב בעולם שלי באותה השניה,
הדבר היחיד ששמעתי הוא שקט.
הכל החל להיות איטי, כל תנועה שלי כבדה מהשניה,
תמונות שונות ריחפו בתוכי, מזכרות ששמרתי לעת אחרת.

הצלחתי לפקוח את עיני שוב,
ולמעלה על פני המים ראיתי אור.

באותו הרגע ידעתי שזו את.
באמת באת.





לשני