|
תועה בסופרמרקט השכונתי
בין רחובות עמוסי מדפים
דוחף עגלה המתמלאת במצרכים
מרשימת החלומות שבידי.
כמה בקבוקים שקופים וקרים
המשמיעים צלילים עליזים
עם כל שלוק של הנוזל
בדרכו אל נבכי הקרביים.
הוספתי כמה שקיות רגש
אותם אתבל במרק ירקות
לבל ינקפו ימים ארוכים
בתפלותם.
קופסת חומר כביסה
לכביסת רעיונות מלוכלכים
שיתיבשו על חבלים לעיני שמש
לשימוש חוזר כחדשים.
שילמתי במטבעות לשון שחוקים
קיבלתי קבלה עם פרוט דברי ההבל
אותם ארזתי בשקיות דמיון
שנגוזו מיד ברוח הקרה בחוץ. |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.