|
מחכה לך, חושבת עליך כל כך הרבה זמן, עבר.
הווה ועתיד. זמנים.
אני כאן ואלך לשם ונחזור. ופה כבר היינו.
ואיפה תהייה. גוף שני גוף שלישי, רביעי, חמישי
ועם כל הזמנים והגופים
אצלי הזמן נעלם וגוף יש, אחד.
הייתי רוצה לראות אותך
הייתי רוצה לצחוק, לפחות לחייך
הייתי רוצה שתראה אותי
אולי יום אחד זה אפילו יקרה.
הייתי רוצה שלא במקרה. תבוא
תזהה את החיוך המסתיר שלי בין אלפי
מסתירים אחרים
והייתי רוצה שתאהב אותי. כשתרצה
לגלות שאני כבר לא מפחדת מזה
הייתי רוצה לאהוב אותך, אם תרצה
לדעת שלא שכחתי איך עושים את זה.
ובחלוף הזמנים והתאחדות הגופים
נשארת אני גוף ראשון מחכה לך גוף שני
והזמן מבלבל רצונות
ומה שהייתי רוצה
אולי זה לא מה שעכשיו אני ארצה. |
|
|
פעם, באיזו
הרצאה על סמים,
הייתי היחיד
שענה על שאלות
המנחה, ועניתי
על כולם נכון.
כשההרצאה נגמרה,
המנחה תפס אותי
בדרך החוצה ושאל
אם אני מתנדב
בעמיתים, מן
הסתם, עניתי
שלא. הוא תקע בי
מבט שמתקשה
להחליט אם אני
ג'אנקי או דילר.
אני פשוט הייתי
בין היחידים
שאשכרה הקשיב
בהרצאות האלו
בשנים
הקודמות...
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.