במקום לנדוד מצד לצד
על הכר
אני נודדת ממילה למילה
על הדף

אתה רוצה לישון,
זועק בין כריות ה-
זמן,
זעקה דומעת,
מדממת הזיה.

ואתה רוצה לצוף,
על ענן לבן,
כמו פעם,
כשהיית קט,
בתוך כוך הזרוע ש-
עטפה אותך לינוק חומה,

אתה רוצה לישון,
רוצה - לישון,
ר-ו-צ-ה ל-י-ש-ו-ן,
צ-ו-ע-ק
ואין חלום.

ובה לא ה-זיה,
ואין מרגו-ע,
ושלוה.

ואין טיפה של -
זמן מרגוע
ותחושה.

ואין החוץ,
ואין הפנים,
קוראים את ה-
נים ה-לא נים
כהשראת רפאים.

אתה נודד לנדוד בי,
חלומות ההזיה,
פורץ אל תודעה, זניחה
של דמות עילגת, מתעגלת
במוחך.

כמו לדפוק מסמר בראש,
קודח פתח הרשאה לעצמך,
מתן רשות להשראה
עייפה,

לולין הבורג -
המתברג כספירלה
מהירה,
- זריזה לנהור
אל חפירה, חומקת
- מתפתלת, מתחמקת מידך הרועדת
לתפוס אות-ה
פן תחדור עמוק,
למקום שאין ממנו חזרה.

אין מקום שאין חזרה ממנו
אני אומרת:
את ממשיכה להתפרסל.





המילה להתפרסל אינה בת קיימא אך מתקיימת