|
מחר גידי נוסע למטולה ואני אשאר לבד.
אני לא אוהבת שגידי נוסע. אני לא אוהבת את מטולה.
תמיד כשגידי נוסע אני מפחדת שהוא לא יחזור.
במטולה יש כלב אחד גדול כזה ותמיד כשאני וגידי נוסעים לשם הוא
קופץ עליי וממלא אותי ברוק הדביק שלו.
בפעם האחרונה שהיינו אמורים לנסוע למטולה התעקשתי להישאר בבית.
גידי כעס קצת, ניסה לשכנע אותי... אבל אני לא הסכמתי. שונאת
שממלאים אותי ברוק של כלבים. שונאת שקופצים עליי.
עברו כמה ימים ועוד מעט גידי יחזור.
אני מתגעגעת אליו. רוצה להרגיש שוב את הידיים שלו מלטפות
אותי...
שהוא יקרא לי אל החדר...
יקשור אותי...
ואז נצא ביחד לטיול בגן הציבורי. גידי יזרוק כדור ואני ארוץ
להביא אותו, כמו שהיינו עושים פעם, כשהייתי גורה. |
|
|
לקראת יום
הכיפורים שממשמש
ובא רק רציתי
להתנצל בפני כל
מי שפגעתי בו,
או נפגע ממשהו
שעשיתי או
שאמרתי, (לא
שזכור לי משהו
ספציפי, אבל בכל
זאת) באמת שלא
הייתה לי כל
כוונה רעה, אז
סליחה ושוב
סליחה.
יגאל עמיר, פותח
שעריי שמיים.
9/2001 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.