"המחלה הזאת באה בזמן לא טוב"
"פספסתי אותך בגללה"
"אז הוא מתנהג כמו אדיוט"
"מה כבר יכול לקרות שלא קרה?"
"לא יודעת, אני מפחדת."
"אני מבינה"
"זאת  דווקא הזדמנות... למה לא?"
"הוא היה החבר הכי טוב שלך"
"עד עכשיו יש לי רק נכשלים במתמטיקה"
"הוא רוצה לבוא לביצפר"
"לנתק את הקשר יעזור?"
"אני לא חושבת שאני מסוגלת"
"את לא יכולה פשוט לקחת אותו ולדבר איתו?"
"אני הולכת שניה להשתין"
"זה לא בסדר כשדברים כאלה קורים... זה פשוט איכסה"
"זה יעזור אם אני אבוא?"
"אני פשוט מוצאת את עצמי יושבת בחדר ובוכה"
"אין שם מקום להתבודד?"
"ואני פשוט לא יכולה להסביר לו"
"אני שונאת ששמועות רצות"
"אני יודעת"
"אני שונאת כששותקים לי"
"עם דגש על המילה היה"
"וכשאמרתי לו את זה הוא שתק"
"אני עוד לא מוכנה."
"פנים מול פנים!"
"עוד לא."
"אומרים שלפני שמתים תמיד קר"
"את במילא תראי אותו"
"תתעלמו אחד מהשני?"
"כי מה שלא מספרים בסרטים, זה שכשאת חותכת את הורידים את חותכת
גם את הגידים... ויש הרבה מאד מצב שלא תמותי מזה... ואז פשוט
לא תוכלי להשתמש ביד אז זה לא ממש משתלם"
"יהיה לך מה לעשות שם?"
"הוא לא מבין למה את נפגעת."
"אז מה? עדיף פשוט לקפוץ מכיסא?"
"אמרתם שתקפצו לפניי"
"ובערב של הצגה?"





פנים אל מול פנים.
הכל מתנפץ.
חיים שלמים מתבזבזים.
                                                      למה?