0.
אני רוצה לגדל בגינה שירים
זרעתי שם בדידות, פחד ותשוקה
השקתי באלכוהול ובדמעות
נתתי לשמש לסנוור
התייעצתי עם מומחים
אבל גדל לי רק מילים.
מילים מילים מילים...
ניסיתי באנגלית
טיילתי בעולם ראיתי מלחמות
התאהבתי ועזבתי
דישנתי בחרא של מציאות
אבל גדל לי רק מילים
מילים מילים מילים
(אפילו לא מריחואנה)
יום אחד בגיל 80
הופיע לי פרח יפיפה
קטפתי את הפרח
והנה אני מת.
1.
הלילה אני נוסע
בחוץ העננים יורדים נמוך
חותך אותם כמו מטוס
חותך אותם במהירות
אדים, אדים,
מצטברים על החלון
אני לא יכול לראות
אני לא יכול לנשום
אדים, אדים,
מכסים את השמשות
ההגה משתולל מצד לצד הנשימות קשות
מזרים גלים של חום, מעמעם אורות
שום דבר לא עוזר זה לא יכול להיות.
המוסיקה חודרת
הכביש קצר קצר
קוים קוים מסומנים
הסיבוב עוד לא נגמר
הרגל לא רוצה לברקס
המהירות עולה
בחוץ הכל לבן לבן
גן-עדן אני בא.
2.
ראשך הוא כמו יקום שלם
בנוי מעולמות.
גופך - פרק, פרק
מלא בארצות
רוצה להתהלך בך כמו ישו בארץישראל
ללכת על המים, לא לטבוע בעורך
אבוא, כמו מוחמד אל הריך
כמשה אכנס בשערייך
תהיי לי, תהיי בבקשה
את ללא ספק בת האלוהים
על האדמה.
3.
שורשים
א.
אולי נחפור
עוד בור נוציא עוד שורש
מן האדמה
אולי נחפור
נזרוק לסיר עוד גזר
או סלרי
נשתה מרק נתחמם
מבפנים נרגיש כמו
פעם מאד קשורים
עם אחיזה באדמה
אני ואת אחוזים.
ב.
אני צובעת שורשים שחורים
בבלונד זהב
שלא אדע מאיפה באתי
ולאן אלך
ואתה, לאן אתה הולך?
ג.
חשוב, חשב
שורשים, שרש
באדמה, אדמ
אהבה, אהב
דמעות, דמע
4.
אני רוצה לנפץ לך את הקרח
לנשק, לנשוך, לחבק, לחנוק
לגרום לך לבכות, לרצות, להתענג, להתאכזב,
להרגיש
כאב, אהבה, אושר, מחנק, נוחות,
לב שבור, להט, יופי
רק תתנפצי כבר לרסיסים
אני אאסוף אותך, שימס הקרח מעינייך
אני אנגב אותך ממיטתי ואשתה
את מושלמת כלכך מבחוץ
שאי אפשר לקרוא את הפנים
כמו ספר עם כריכה יפה
שאתה בטוח שהתוכן יהמם אותך
אבל אתה לא יכול לקרוא.
5.
הלכתי
ברחובות ובשבילים
בצעדייך התאמתי את רגליי
לא ידעת אז
יכולתי לראות את עקבותייך
לא הבטתי בפנייך
את יפה בעצב הגדול
המוות שלך
את בחרת בו
אני לא ביקשתי את שלי
רק אותך
את ילדינו.
6.
עור
אור לבן
שדייך
גבך כמגל
האם את מתה?
ידייך זזות
קמטים של בכי
סיפוק הוא לא אושר
זאת אהבה
אין פתרונות בחיים.
7.
את יכולה לחוש בחום
המתכת?
את קור המדרכה?
עלים
עוזבים את העץ
יבשים ובלים
אפשר אותם למולל
בין האצבעות
כל פעם מחדש.
8.
להתבונן
בעלמת החן מהכפר השכן
כשבינינו זורם הנחל
לצייר את הציירת
שמציירת אותך
כמו בדו-שיח, כמו מלחמה
הכל טלפתיה.
ואין ביניכם כלום, לא שלום,
לא אהבה
אם היא יודעת מה אהבה...
ויש לה אמא שאומרת:
הציפור שבכלוב ששרה,
האם היא מאוהבת
או זה שבגלל שאת
החופש מנעו ממנה.
אבל היא נוגעת בדף
עם עט כחול
ואני יכול לגשר על הפער
לצאת מהכלוב
להתייבש במדבר.
[לואז'ור דו נאקאז
שונט דה מור
או שונט דה רז']
9.
שלושה תאילנדים לבושים יפה
האחד אוחז מגל
השני בקבוק
השלישי לא מפסיק לדבר.
לאן הם הולכים?
מי שומר על חתולתי היפה בנשים?
10.(טיוטא ל"לילשלישי")
זה בא בהרגשה התהומית הזאת במרכז הבטן
מוקד הרעש שולח גלי רעד בשובלי הידיים
הגוף שלך קורא לי כמו גלידה לתינוקות חסרי שיניים
ואני לא שוטף את המתיקות הזאת לעולם.
זה מה שקורה למאמינים בזרועות מרים-
הבכי בלתי נשלט. האיפוק
הוא
כואב, הוא מושך לך את הדרך.
דווקא כאן לא להתפרק. לדחות תענוגות
להוסיף דבש למים.
מליטופים אפשר לגמור. גם הטוב הורג אותי
בשקט.
ועכשיו אני בכל כולי שלך, חוץ מאותו חלק שבו
אני יכול לתת לך חזרה.
11.
עכשיו אחת עשרה ועשרה (11.10)
וזה יכול להמשך כך לנצח...
12.
תה מתוק וקני סוכר
וקול צרוד וחם מהעבר
ואולי אני סבא בן עשרים
ואלי את סבתא או שזה סתם שירים
אתה מדבר עם אמא
אישה קטנה, שיער צהוב
שיעורים בגרפולוגיה יושבים קרוב
ואבא בא ומתעניין על המחשב
למרות שהוא דואג תמיד הוא בן אדם אוהב.
עוף ואורז. היא אומרת אתה לא אוכל
וצריך לעשות בדיקות לראות כמה אתה שוקל
והם מתחילים לריב תמיד משעמום
אבא צוחק סוף סוף והיא עם מבט המום
נמלים כתומות בתוך העוגיות
ואחות צוחקת ואח שעושה שטויות
מדריכות טיולים הולכות ונהיות יפות
ורון אוהב אותן רזות ואני הוא אומר אוהב שמנות
יושבים אצל ורדה שותים קפה ומעשנים
אני אוהב אותה כמו שאוהבים הורים
ואפשר לראות ייאוש ואפשר לשרטט קמטים
בצרפתית נדמה יש חיים יותר קלים.
13. בורות
נחמד לכתוב שיר על בורות
שנכנסות אליו גלגלים של מכוניות
ונשים מהגבעות לעזרה באות
ובשיר אחר לכל שיר יש מכסה
נחמד לכתוב שיר על בורות
פעם נכתב שיר על בורות
שבסוף כל בית מילה אחת נופלת
לתוך הבור ונעלמת!
לכל שיר יש מכסה?
אפשר לכתוב שיר על גבעות
אפשר לכתוב שיר על גבעות ירוקות
ואפשר לכתוב שיר על הנשים שבאות
מהגבעות הירוקות במכוניות הגדולות
ונופלות לבורות ואז באים הגברים
ושרים ושרים לעזרה
וזה מה שנקרא:
לכל בור יש גבעה!
14.
לגרד בזקן
לפצוע בסכין
להוריד את העובש מהלחם
ברחת ממני כמו ממצורע
צרת אופקים
רחבת ירכיים
אבלות יש בה תקווה
15.
רגע לפני הסוף
תצילי את עצמך
לפני שהרפסודה טובעת
תקפצי החוצה
תאחזי ברגליי ותקראי לי חזרה
אך בגבי כבר צמחו
כנפיים
והן מושכות אותי למעלה
אל גן-העדן.
לא אצלול איתך שוב במי הגהנום.
קוראים לו נהר השקט
ושם אנו צפים ללא תחושה של זמן
כמעט חיים שלמים.
16.
מי שלא שמע בראשית
לא יבין לעולם
בערוב היום
בתחינה חרישית
מי שלא צעד בעקבותיי
לא הרגיש עלים יבשים
נקמטים תחת עומס רגליו
לא יבין לעולם
את דמעותיי
את אבלי, את זקני
את הקרע בחולצתי
לא אבין לעולם
לא אמצא מנוחה.
17.
בליל קיץ חם
באיזו דירת-חדר
על מעקה המרפסת
של מטר על מטר
נעשה אהבה שמחה
אכנס ואצא ואחייך
ואת תצחקי
ואומר: בחייך!
זאת תהיה אהבה שמחה
אחר-כך נשכב וננוח
כך סתם
על איזה פוך
או על כל העולם
איזו שמחה!
ואחר-כך ארטיב ברוק
את כל גופך
ואז אנשוף עליו
שיתקרר
ואת תהיי שמחה!
18.
אין מה לעשות
הלילות שוב חמים
זה לא בשליטתך
נהיה לך דביק
בין גופך לבין המיטה
וזה כבר לא תירוץ
שאתה צריך משהי
שתחבק אותך
מתחת לשמיכה.
ובצד השני של העיר
(הצד שלא שומעים בו את הים)
ישנה אישה
וגם היא לא ישנה
הגבר שלה מזמן נוחר
נחירות של אנשים רציניים
והיא לא שקטה
והיא אוהבת אותו
והיא אוהבת אותך
והיא יודעת שאם היא תלך
לישון עכשיו
בבוקר הכל יהיה כמו שהיה.
שקט.
ואתה אומר לה בטלפון לילה טוב
ותחלמי חלומות שמחים
על חתולים מעופפים
ועכברים שצוחקים
ואתם מנתקים
והיא נרדמת
ואתה לא.
19.
איך אפשר לעזוב אדם אוהב
או אדם שמת לך בידיים
או ילדה קטנה עם שתי צמות
איך אפשר לעוף לשמיים
או לקפוץ מהגשר
לשחות בנהר ללא מצוף
איך אפשר לעזוב הכל
למצוא מקום חדש
להרגיש אחר
איך אפשר לעזוב את החיים
ולהתחיל לחיות?
20.
חיילים נהרגים
ואני מרים
את הרגליים באוויר
נשען לאחור
מאגרף את ידיי
ומכה בדופן הספה
הקשה
דואב, דואג
מתון מידי
רוצה
יכול
לא מת עדיין
21.
אני רק רואה חברים מתים
אני רק אוכל בוץ ואבנים
אני לא זוכר איך נראית
אני לא מאמין שאגע בך יותר
אני רק רואה דם שחור
שיניים שבורות
ושיער נושר
היתה לי פעם אמא
עכשיו יש לי שק
היה לי פעם בית
עכשיו אני לבד, מוקף חברים מתים
נלחם על השפיות בקרב של משהו אחר
אני לא מאמין שאראה אותך יותר.
22. שיר נורא
שלא תדעי עוד צער
למרות שקצת מגיע לך
שלא תדעי עוד אהבה
אם אי פעם באמת ידעת
שלא תדעי לדעת
קרום התם לא יבקע
שייגזר עליך חיוך נצחי
גם כשאת לא באמת רוצה
ותמיד
אני אהיה לך החיבוק
אם אי פעם שוב תבכי
אני אהיה לך זוג שפתיים
אם שוב פעם תמעדי
אני אהיה או לא אהיה
אם רק תבקשי
ורק תדעי
אני איני יודע דבר.
23. שופנאוור
ילדים יפים יצאו לי ולך
מאוזנים
את שמנה, אני רזה
גבוה קומה אני ולבן
שחורה ונמוכה לי יהיה מושלם
כי אנחנו שנינו כאן בשביל האנושות
שני הורינו כאן
שני ילדינו
נכדינו
ירבו וישרדו וירבו
ומשיכה זאת לי אליך
רק למען הדורות הבאים
(אקח את הפודל ואצא לטייל על גשר הירקון)
24.
רוח קריר נושב פנימה
קול רך ומוכר מיבב שוב
חצי פרצוף קורץ בעצבות
תנועות לא רצוניות בפלג גוף עליון
חלק יקראו לזה אהבה
אחרים אמונה
רוח קריר מגרה את האף
משהו בך רוצה לצאת
חלק יקראו לזה מחלה
אחרים התגלות
יש שינוי כל הזמן
אין עתיד
אין אנשים
אין פגישות
אין "מה יהיה?"
יש רק ניסיונות.
25.
אני רוצה לנשק אותך
כאילו לא ידענו לעולם
נשיקה מהי.
כמו לא היו סרטי קולנוע
ופרסומות צבעוניות
רוצה לגעת בך כאילו
לא חבקוני מעולם
כאילו לא ידעתי מהו צורך זזה
רוצה אותך תמים
טהור חדש
רוצה לשחק בך כמו ילד
בלי בושה בלי מעצורים
רוצה שתיקחני בידייך
ותממשי כל חלום פרוע
רוצה ללמד אותך
ליהנות מהכאב
רוצה להתייסר איתך
עד הרגע האחרון
רוצה להגיד לך:
"אני לא אוהב,
אני מאמין בך."
26.
פצוע
יוקדת האש בין ידיי
מרוח
מי דבש חלב אם
צועק
את כל בינותיי
לובש
טלאיי זיכרון עמום
קריר, גרון חשוף
פרה שחוטה
ועצב בעיניה
עדת מאמינים מושמדת
אחד
אני האל והאדמה.
27. השיר המשוגע
הערב מזדקן
השמש טובלת כבר בים
שמיים עולים בלהבות
הולך בטיילת נשען על מעקה מלוח
סופר מדרכות אין סופיות
זוג נאהבים, ילד עם סוכרייה
מחפש, מחפש את היופי שבעצב
זזה שתמיד היה שם בראש מעינותיי
קפה שחור, קול של ניקוטין, בר של פרוצות
איפה הוא? מתי נפטר ואיך?
מי היא היפה בשמלה הפרחונית
וכובע הקסקט?
אולי בחוץ, קור וכוכבים
אולי אקח רכבת
בירות-תלאביב-קיירו
היופי שבעצב אולי אמצא מחר
28.
אני רוצה לראות מולי
5 כוסות של צער
ואחר כך אני לא רוצה לראות יותר כלום
מכניס להילוך גבוה בתוך החללית
בחושך הכל נראה כמו זרמי חשמל
פרפרים מתאבדים על השמשה הקדמית
אני רוצה... אני מקווה לחוש את ראשי
נשמט לאחור, או לפנים, שקוע באפלה
כבדה, קרמית, עפיפית
(ואת השאר אשלים בתנועות ידיים)
29.
דמעות לא יכולות להגמר
הן רק לוקחות הפסקה
הן תכף חוזרות
תראי, עוד נמלא את הכנרת
בעונת הבצורת הבאה
עלינו לטובה
את תראי - כשיהיה את השיר הזה...
כשניפרד
כשתאבדי משהו שאת באמת אוהבת
כשיהיה זה מאוחר מידי
אחרי כמה פרסומות לחיוכים עם שיניים לבנות
הן מיד תשובנה
מי יודע, אולי גם אצלי יום אחד
תגמר הפגרה.
30.
אני מחבק אותך
את מרגישה?
איפה שדאת שוכבת
איפה שאת בוכה
לא פה איתי
אני לבד
מחבק אוויר
מרגיש אותך
את מרגישה?
את מרגישה?
את מרגישה?
31.
מה רוצות עינייך?
מה הן רוצות?
האם יודע פיך
את המילים להגות?
מה אומרים האישונים?
מה נותנים הם לי כבר?
לא מנוח, לא דרך, לא שום דבר
מביטה כך את בי ואני איני מאושר.
32.
הכל טוב הכל שמח
הילד צוחק הכלב נובח
החתול מילל הדשא צומח
השפיות נעלמת ההיגיון בורח
הגרזן מתנדנד הילד צורח
הדשא אדום והלב שוכח
33.
הערביות של יפו רוחצות בים
תקופת האבן. והיופי. והאהבה
פרחי בשר נפתחים לאט
דבורים מוצצות הצוף
מביאת אביב למקום עצוב אחר
נסעתי לעירק לבלוע
את כל העשן והאבק והאפר והסלע
והאבן.
תקופה שהייתה לי
כל השוודיות העירומות לא רוחצות בים
קפוא שם כמו חיוך.
נשבר כמו איש זקן שמן כמו סלע
על הים
צועק בקול אילם את טעויות חייו
תקופת העוני. והסבל. והאהבה
לכל איש אישה שמנה
תקופת הסוף
מריר. חולה. לא נושם.
שיער לבן. בודד.
34.
אני נעשה פיוטי ליד הנהר
המים הקרירים מנעימים את רגליי
בעצב הירוק אני מדמה את עצמי לארנב
טרף
גשם של ציפורים טורפות יורד לקראתי מהשמיים
ואני רץ ורץ ולא מספיק
נשען לאחור אולי הייתי בעצמי
ציפור
אולי אף להק,
הלוואי והיתיי באויר
עד שהצייד היה פוגע
וחברותי היו עושות למעני מטס במבנה חסר
שומרות על ראש החץ
אוויר ודינמיקה
35.
אוכלים צלי בקר
חצי מבושל
מיצי הדם עוד זורמים בו
וכוס של יין אדום
ריח חמוץ
ואולי טעים לך
לפתע אני מחזיק בידי מעיין מקשה אדום
ובו שברי זכוכית
ונותן לך ללגום
וכשהפה שלך ידמם
אני אנשק לך
36.
אני טובע בעמוד היוצר שלך
תחילה יורד מתחת לתמונה שלך
ולא מספיק אפילו להבין את תווי פנייך
ביוגרפיה קצרה חולפת בשחור כמו כריש אימתני
ואני ממשיך
כל שעליי לעשות הוא לשחרר את האצבע מהעכבר
אבל אני לא מסוגל להתנתק
אני טובע באותיות האדומות של שמות שיריך
וצולל וצולל וצולל
עד שאני נבלם בקרקעית
תוסיפי את גויותי המתה כיצירה חדשה.
37.
הבית פתוח למרחב
הקירות רחוקים
נשברים
האור דולק
הקולות עולים ויורדים
משפחה
אמא וחיוכים
דאגות קטנות ופיות צועקים
אפשר ללמוד מהסבא
לחיות ולמות
אפשר מהסבתא לשיר
לכתוב בלי שגיאות
אפשר לאהוב ולשנוא
ולחפש שקט קטן
בבית הפתוח,
שם אני גר כל הזמן.
38.
זהב באור
דהוי בחשכה
זה חלב חמוץ
ודבש בלי טעם
מילים אימפוטנטיות
הצורך שבאיבוד ההרגשה
מפלצת במנהרה ושפן בחוץ
כך אני מרגיש ואת?
האם את יכולה?
אחרי הכל אישה
הכח בשפתיך
את חתול אני עכבר
והמרדף שלא נגמר
תיטרפי כבר
כן, אנחנו נראים כמו זהב באור יום, כן אנחנו...
אך בחשכה זה נעשה דהוי כשמלת כלולות ישנה.
החלב שהשארנו על השיש החמיץ, הדבש - אין לו טעם עוד
ואני מרגיש שהמילים שלי הן אימפוטנטיות כל כך...
אבל את, איך את מרגישה? תראי איך את יכולה,
אחרי הכל את האישה, הכח בשפתייך, אני נופל לכל מילה,
כן, אני יודע שאני מפלצת במערה ושפן בחוץ,
אני יודע שזאת מתמטיקה מתקדמת ושאני טוב בלברוח.
כבר לא ברור פה מי חתול ומי העכבר
אבל למרות העייפות אני ממשיך לרוץ...
39.
כמו תקליט שרוט, מאפרה שחורה
סיגריה מותחלת, אני בא
כמו שבר כלי, בקבוק ירוק
אצבע מדממת, כוכב רוק
יין אדום, זיכרון רחוק
כמו פושע בעיר בלי חוק
אני בא...
אין לך בשביל מה
לחזק את חומות העיר
אני אפול למרגלות
בעודי ממלמל לך שיר
ואת, אל תקשיבי לי
אני בא לעשות לך רע
כמו תקליט שרוט, מאפרה שחורה
סיגר שבור, אני בא...
40.
בעודי משוטט לעיתי בפארק ירוק
כל זאת כמובן קורה רק בחלומי המתוק
רק פעם אחת באותו שדה חרוש
אותה הפעם באותו ניר נטוש
אהבתי אותך לא כמו בסרט
אהבתי אותך אחרת.
41.
אלוהים רואה אותך ילד,
רואה טלוויזיה בחדר החשוך.
אלוהים שומע ילד,
דמעות שנוזלות למקומות אסורים.
אלוהים היה שם ילד,
כשחטפת חזק ללא סיבה,
גם בחוץ וגם בביתך שלך.
אלוהים הרגיש אותך ילד,
כששמת כוונת על אותה נשמה,
הוא ראה אותך עולה על מדי צבא.
ואלוהים היה איתך ילד,
כשהלכת ואנסת את אותה הבחורה.
ואלוהים ישב שם ילד,
על הספסל הצר בתא הסורגים.
הוא אהב אותך ילד,
בשיקום שנמשך והלך כמה שנים.
ואלוהים ריחף איתך ילד,
כשחזרת לקחת את מה שהיה לך לתת.
ואלוהים איבד אותך ילד,
כשלא נחתת בשלום ואתה עוד מרחף.
ועכשיו אלוהים שוכב איתך ילד,
מתחת לערמות של אדמה,
והוא מצטמרר כשהתולעים נוגסות בך
ומכל מה שהיית נשאר רק השלד,
אבל הוא יישאר תמיד האלוהים
ואתה תישאר תמיד ילד...
42.
חיכיתי חיים שלמים שמישהו יקום
ועכשיו על סף מותי אני מבין שזה היה טמטום
אם אף אחד לא קם אני יעשה זאת בעצמי
מישהו חייב לחשוף את הקלפים
זה מתחיל כשאתה יוצא מגופה של האישה
וגם אם לא תרצה אתה תמיד תהיה שלה
תבין אתם הייתם קשורים יחדיו בחוט
שנמשך חיים שלמים ואף פעם לא ימות
השנים הראשונות, מזל שלא זוכרים
את אותן הדמעות של הבנה ויסוריים
הגעת לעולם אכזר, כן זאת היא הילדות
וזה נמשך חיים שלמים וזה אף פעם לא ימות.
ועכשיו אתה מתחיל לנסות את מזלך
תבין שסקס זה לא הכל, וזה גם לא אהבה
ואני מודה ששנאתי את גיל ההתבגרות
וזה נמשך חיים שלמים וזה אף פעם לא ימות
גויסת לצבא וזה הזמן להלחם
ובבית מתפללים שתחזור בסוף שלם
אבל בשביל מי בעצם עדיף להלחם?
תלחם בשביל עצמך, זה עדיף על כל ההם.
ותשמיע צעקה: "אני פרח, האם קבלתם? רות."
וזה ימשך חיים שלמים אבל לא יתנו לך למות.
ואתה כבר לא צעיר, מטייל כך בעולם
מנסה למלות עיניך נוף, להשכיח כל הדם
כמה סם שלא תיקח, לא תגיע לשלמות
וזה נמשך חיים שלמים וזה אף פעם לא ימות
ויש לך אישה עכשיו ויש גם ילדים
וכל יום לעבודה, ואתה תקוע בפקקים
והחיים הם שעמום, וזה מרגיש כמו רמאות
וזה עדין לא נגמר אבל זה חייב בסוף למות
ועכשיו אתה פורש, אחרי שעשית את שלך
ואתה מבין לאט לאט שכבר לא צריכים אותך
כמו איזה אידיוט אתה מבין מה זאת נכות
וזה כבר כמעט הסוף אבל אתה לא יכול למות
ועכשיו על ערש דווי אתה שואל את עצמך:
האם היה שווה? ומה בעצם מכל זה יצא לך?
אתה תוהה למה לא בחרת בסוג של התאבדות
אבל מה זה משנה כשאתה יכול עכשיו למות...
43.
אצבעותיי מתנחלות הכובשות את גבעות גופך
עלי לפנותן עכשיו, הגיעה העת.
הן המורדות בי לא רוצות להיעקר מתוכך.
בערוותך דגלי היה נטוע, מורם ומתנוסס,
מטעמים אידיאולוגים קשרתי את גורלי אל מותניך
התהליך הזה, ידענו כי בוא יום,
ואם לא בהסכמה, אז חד-צדדית,
אני עוזב, משאיר אותך אהובתי למי שתשתייכי.
גדר הפרדה בניתי - אבן, אבן, תיל, תיל,
לבצר את תשוקתי.
עליה רוססו כתובות, מילים שאהבנו דרכן
מילים ששנאו ולחשנו בכל לילה קר.
גם העור שלך יודע שהיה זה מאוחר.
אולי שלום ורוגע ישובו אל מחשבותיי,
אך בליבי הקיצוני מרגיש אני שוב
כי אין לזה סוף, לא בכזאת קלות.
44.רשמים אחרונים
ביום שבו רצחתי את גורביץ' מכירוגית ב'
גלגלתי את עצמי בגשר שבין א' לבינינו
והרגשתי בחילה עזה.
הוא היה בטוח שבאתי להאכילו בדייסה
ואחות זקנה אחת שתמיד חיבבתי
עמדה בחדר וחייכה
שתיתי שתי סיגריות ועישנתי קפה שחור
(למרות שאני בכלל לא מעשן.
בימים ישנים הייתי נוטה, כנראה
לתת למכריי לעשות זאת בשבילי)
אולי בכלל רק שרתי לו שיר ערס
והוא נתן לעצמו את הזריקה ישר בבוטקס
היו לו פנים של הסכמה
חצי חיוך חצי גאון שיודע שזאת הדרך הנכונה
הייתי רק אזמל בין אצבעותיו השמנמנות
ביום שבו רצחתי את גורביץ' מכירוגית ב'
אולי רצחתי גם את שפיותי
אולי רצחתי אף את אהבתי
אבל אני יודע לבטח ששמעתי את סונטת ליל ירח
מתנגנת מאחת החלונות שבחדרים המבוקשים של המקרר
או שמא היה זה פור אליס וזיכרוני בוגד בי שוב?
ידעתי ימים יפים יותר מהיום שבו רצחתי את גורביץ'
לבטח היו לי ילדים דואגים ואישה חיננית
ודאיי הייתי אדם מצליח, ממציא דגול.
אבל רק באותו יום כשהנחתי את ידיי על עורו הקמוט
ידעתי לשבריר של שנייה שלא משנה אם אנצח או אפסיד
לא חשוב אם עבר הוא או עתיד, רק הרגע.
45.
האיש שאוהב את שאהבתי אני
יש לו מעיל גשם כחול
ושיער כהה
ועיניים עצובות רק בשבילך
הוא מחכה לך בסמטה אפלה ורק
פניו הלבנות נבדלות מהחושך.
והוא אוהב אותך
ואת רק אולי אוהבת אותו
כי אצלך זה תמיד רק אולי.
ואם הלילה את לא פה איתי אז
את כנראה איתו
מנגבת את העצב מעיניו רק לרגע אחד
ואתם עושים אהבה
אתם עושים אהבה יפה ועצובה
כי אצלו זה העצב ואצלך זה היופי
ופניו הלבנות מתנחמות בין שדיך הלבנים
ושפתיו האדומות נושקות לחייך הורודים
ואני מנגב את השיכר משפתיי רק לרגע
בשרוול מעילי
חובש את הכובע הקמוט לראשי
ויוצא לרחוב המואר
ואני רץ וצועק כמו אדם משוגע
ואני לא משוגע
ואני שואל וקורא בשם האהבה
אך אין משיב ואין עונה
להוציא את קול אנחותיכם באותה סמטה חשוכה.
46. שעתה הקרבה של המהפכה הפואטית
לא'מור,
ידעתי שאני כה...
לא רק רציתי
משקפיים גדולות
רקמה אדומה הכי בעולם
מעיל ירוק
דע שאתה ברחובות ברחובות ברחובות
חלק
מרגיש כמו אהבה, תשוקה ודם
הרי היא צריכה קצת אלימות כמו צירי לידה, ווי?
הלוואי שכולנו נהייה כך.
ביחד נייצר את זרע התחלתה
ואת?
את מרגישה כך? היפית?
תני לסקס שקורן לך מבפנים להתפרץ כמו וולקנו ענקי!!!
ואתה?
מרגיש את המוסיקה? הטעם? הזוהמה?
תן לפחד ולסקרנות להוביל!
קדימה אל מוות - עולם הבא!
ווי?
47. שירים שאת כתבת?
תשקר לי
תחבק אותי חזק ואל
תאמר לי שזה קשה
אני מבטיחה לבכות לך מחר
ובכלילה שתבחר
תנשק אל תנשק אל
תעזוב
תיקח אותי הביתה ואל תחלום עליי בלילה
אני כבר ישנה.
אתה מסתכל בי ומחייך
אתה מביט בתוך עיניי ומחייך
אתה מלטף את שערי ומחייך
צובט את בטני ומצחקק
נושף באוזני ומתאשר
אוסף אותי בתוך גופך
ומתפוצץ.
מה?
אתה לא רואה שאני הולכת.
אכלתי המון
הסתכלתי בחלון
ציירתי את הצבעים שבי
יש בי כל כך הרבה יותר ממה שאני מראה.
אל תטעה,
אני יודעת בדיוק מה אני עושה.
אני רואה הכל בעיניים הסודיות שלי.
לבד
אני אבכה
איתך
אני בוכה
אותך
אני צריכה
לבד אני אסתדר
עולם אחר
בפתח
יש עוד הרבה לבבות מדממים
הרבה פרחים וגשם
שירד לתוך השיער השחור שלי
לא רוצה להתבגר,
מאוחר מידי, אתה אומר.
48.
ביני לבין הדלת
מרחק שלא ניתן לגשר עליו
אלא בנקישת אצבעות
קסמו של יום הכיפורים
ישבתי על החוף, בעיניי
שתיתי את כל הימות
בעולם
זרמתי למקומות שלא היית
אלא בראשי
ונחלים של דם החלו מופיעים באישוניי
מחוסר מנוחה ורצונות טריפה
וכשחזרתי מבין המחילות
אל גרם המדרגות בעיר הישנה בעולם
לא יכולתי לנוע
וכל הרחוב שתק לכבודי
וכבר פניתי ללכת
אך בזגוגית הופיעה דמות
כמו מאחורי מסך המים הקפואים
שראיתי במפלי הניאגרה.
האם התרנגול השחוט ירגיע את מכאוביי?
האם כיסיי הריקים יפתחו את דלתות ליבך?
פתחי לי את הדלת, יקירה
הקבצן הנודד חזר לביתך.
49.
יש מלאך
בדירה של ליאור ברמת-גן
מלאך שומר
מלאך שמכין אוכל לארוחת הערב
היא שותקת, המלאך, ומחייכת כשאומרים לה דבר מצחיק
ואי אפשר בשקט שלה לא להתאהב
אבל יופייה שמור לאל
ואי אפשר אפילו לגעת בה ולחבק
אבל לפחות יש סיבה להתפלל.
50.
הפצעים המזוהמים האלה
אני גדלתי בעצמי
במקלחות של גהנום
בתוך להט של שנאה עצמית
העור שלך מתעוות
זה כמו גשם עם חול
כשאתה מטביע עצמך
בעוד טיפה של אלכוהול
הסטיות שלי יביאו לסוף העולם
האהבה שלי זרמה כמו נחל
נשפכה לים.
לפעמים אתה מוצא את עצמך צלוב
לפעמים אתה רוצה כדור מפלח את הראש
לפעמים אתה שמח שאתה כזה עצוב
לפעמים אתה יודע העצב הוא נדוש.
51.
המזרון צהוב או כחול
או אדום או לבן
ואנחנו שוכבים על גביו
עשן סמיך עולה מהקטורת מעל עינייך
על שידת העץ של סבתא שלך
אחרי שעה ארוכה של סקס טוב
הקלה בחלק הגוף התחתון
וכובד בעליון
אני מלטף עם היד האנורקטית שלי
את האגן השמן והרך שלך
עיגולים עיגולים
ריח זעה וכתמים אדומים על העור
אין הרגשה מגעילה יותר
אין הרגשה טובה יותר
הדיסק שמתנגן ברקע נגמר
והמערכת פולטת קול כניעה אחרון
כמו נשימה חרישית לפני המוות
חבל שאני לא תינוק-
אני עובר לתנוחה עוברית
נזכר בימים בהם חשבתי
שהרגע הזה הוא הרגע שבו אני ארגיש שלם.
52. שאריות ממסה לירית
-
כבר אין מלחמות
רק תקווה לסוף
בן אדם ששרד מגפות
מייחל למנוחת עולמים
וזוג נאהבים שוכב במיטה
מחכה לשיטפון שיציף
את פני האדמה
-
בין הבניינים
אפשר לראות ענן
בשמיים
בין הבניינים אפשר
לראות את הים
והשמש עולה או יורדת?
בין הבניינים
אפשר לראות ציפור
או אנטנה וחלון
בין הבניינים
יש רחוב שומם
ואפשר לראות אותך הולכת
אל תסתובבי לאחור
כי בכה וכה בין הבניינים
אי אפשר לראות אותי
53.
כל אדם עוד יעמוד
ניצב על קודקודו של הר תלות וחד
אדם מחזיק נשקו ביד
הוא יצטרך לבחור
בין הנחש לבין הציפור.
ואין זאת בחירה קלה
גם אם כך זה מצטייר
תבחר ברע ולא בטוב
ואתה עוד תצטער.
כי אין זאת בחירה קלה
כמו עוד מעוף בשמיים בהירים
ואם אינכם רוצים לזחול על גחונכם
אני מזהיר פן תהיו יהירים.
אין זה משחק ילדים
וגם לא משכב נאהבים
הנשק עוד ידפוק והפתיל עוד יתקצר
לא תצא מזזה חי אם לא תבחר מהר...
54.
הסוס הכחול צוהל ועוקף את הסוס הורוד
כמובן כל אלה קוראים לי לעצור
הרי אני הייתי הסוס השחור
ולא דהרתי לשם התחרות
לא לשם התהילה
דהרתי לא בשביל החופש
לא לשם המחילה.
רצתי סתם כך
כשם שרצו כבר שנים
אבות ובנים סוסים וסייחים
מכל הצבעים שבראת אדוני
את הצבע השחור הענקת לי
כי ידעת שאני סוס שרץ
לא בשביל כושר או אתגר ולא בשביל המאמץ
כי אני סתם עוד סוס שרץ...
והיתיי פעם בחוות סוסים
וסוסה יפה נתנה לי אוכל ויחסים
ולמרות צבעי זה הקודר
היא אהבה אותי יותר מכל סוס אחר
כי כשתבין שאתה סתם חיה
ואתה לא יודע כלום חוץ מעבודה
תבין שעדיף פשוט לרוץ-
ללא כל מטרה.
כי כשאתה חי אתה עבד וכשאתה מת אתה סתם עוד נבלה.
55.
אם תרצי אהיה שלך
גם אם לך אשאר אלמוני
אם תרצי אני רק לך אני שייך.
אהיה השיכור הנופל מבור לבור
לא אכפת לי ליפול לכל פח
אם רק אהיה השיכור שלך.
אהיה הדפוק, השוטה של הכפר
ולא אכפת לי שיצחקו עלי כך
אם רק אהיה הדפוק שלך
אהיה החייל העלוב שנלחם בעצמו
ולא אכפת לי להיות הפחדן שברח
אם רק אהיה החייל שלך
ואני שנטשתי בית והורים
לא אכפת לי להישאר בלי רע או אח
כל עוד יהיה ביתי גם שלך
וכשאהיה כבר גוסס על ערש דווי
גופתי יכולה להישרף לה באח
כל עוד עוד תאמרי שהייתה זאת הגופה שלך
ותמיד תהיה בי אהבה חבויה
לא אכפת לי שאיש לא ידע
רק את אני רוצה שתדעי ושליבך לא ישכח
זאת תמיד היתה האהבה שלך.
56.
פצעי העולם
מופיעים על גופי
כהרי געש פעילים
סרפדי הילדות מעקצצים את רגליי
ברגעים אלו
בהם אני שוקע בחלום סגול אדום
קרח ולבן עיניים מובל אל גורלי
כבו את עורי
סרסו את תשוקתי
מחשבותיי הן ילדיי, השליכוהן לירקון.
הפשיטוני ואינסו
את החופש שבדמיון
אלקטרודת חשמליות כדורים וזריקות
דקרוני (סובבו את הסכין)
שרפו את הגופה
וכבו את האש בהטלת מימכם
וריח הסירחון יהיה לנצח
בנחירי אפכם.
57.
בואי ביסודות החושך
בין כותלי האפלה
כמו מתנה שפרצה את עטיפתה
הפתיעי את תמימותך
הצליפי בפחדייך שברי את הדלת
בואי אל המיטה נוזלית ורועדת
עור ושיער חום ותשוקה
בבדים אדומים במבט מזוגג
גרשי את בדידותי הפכיני מאושר.
58.
אני אכתוב על הקיר
שאנחנו גרים כאן ביחד
את תספגי בסמרטוט את הדמעות
ותלכי למחוק
אני אקנה לך בגדים כמו שאת אוהבת
ואת תלכי איתם ברחוב
אני אוכל את העוגה
שאת הכנת
ואשתה את הקפה עם העיתון
ואת בחדר עוד עובדת
משפשפת את הקיר והדמעות
נבנה לך מלונה
נביא גם כלב
הוא יאכל את החתול
נקנה נחש
אני מזדקן מהר
ואת לא משתנה
לא היום לא מחר
ולא בכלל.
59.
כשתסיתי את הוילון
הפרחים יפלו
הכד ישבר
והמים ישפכו
כשתסיתי את הוילון החום
בסערה גדולה
תעמדי מולי באור
יפה וחשוכה
תסיטי הוילון הכותונת תעלה
כותונת תעלה רגליים יחשפו
ואז הו אז את ואני את ואני
הוילון יוסט כותונת תעלה
ואת ואני ואת האלוהים.
60.
חמוצים ותמימות
הסיכוי האחרון שלי להיאחז בתמימות
נזל מבין אצבעותיי
כמו אוויר
אוויר (זה) לנשימה
כי אני סוטה ולמים אין טעם
עשבים ירוקים צומחים בכל רחבי היער
ונפט זורם בעורקיהם
לא פחד לא, זעם זוהמה
ולבסוף בפינה חשוכה עם נערה תמה
כי מה עוד נשאר חוץ מזיתים ובירה?
61.
האדם כותב שירים
כדי שכשהוא ימות
מישהו ישים את זה
בכריכה זולה
ויצייר איזה רישום על העטיפה
יכתוב עליו כמה מילים בפתיחה
וייתן את זה תמורת 5 שקל
לאנשים שלמדו לקרוא
ושפעם גם הם רצו לכתוב
כדי שכשהם ימותו
מישהו ישים אותם בעטיפה זולה
וייתן אותם תמורת חצי שקל
לאנשים שפעם למדו לאהוב.
62.
לחיות את הרגעים האחרונים
כי אתה יודע שאולי מחר יגיע סוף
תישן הלילה טוב חמודי, תישן שליו ורגוע
כי אין עוד ממה לפחד
מחר תשקע כמו שמש ואין עוד חושך בעולם
לזוג אוהב תהיה זאת שקיעה רומנטית
לחייל בשבי יהיה זה עוד יום בלי חופש
לחיות הלילה יהיה זה הזמן לצאת
האלכוהול יזרום בנחלים ונשק חם
תחבק באושר בין ידייך
רדוף עיניים של בחורה יפה
אוכל את שאריות הנפש, עצמות לעוסות
דחוף את כפך בפיך והבט בדמעות
אל הירח. מבטך ללא חת, קובע.
תישן טוב הלילה חמודי שליו ורגוע.
63."הזה"
הם רצחו אתמול
את הפדופיל הגדול
הוא ישב בתא המעצר
חיכה לדעת את העונש
שעליו נגזר
אבל התער הקר לגופו חדר
הוא לא הצליח לברוח
ממחשבות שהתרוצצו
אצלו בתוך הראש
כמו זאטוטים קטנים בני שלוש
בגן המשחקים שליד ביתו
הוא אהב להסתובב על הקרוסלה
הם יקברו מחר
את הפדופיל האכזר
ואני בשכונה הזאת עוד גר
יושב על הספסל בחוץ ונזכר
איך תמיד הוא נשאר עד מאוחר
כשהיינו ילדים בגן המשחקים
שליד ביתי
הוא תמיד היה ה"זה"
הוא לא הצליח לברוח.
64.
ג'ים מוריסון בחתיכת זכוכית שבורה
המים עם הקסם מחלחלים לתוך האדמה
כפית מכופפת וחפיסת קלפים
וארנב לבן צולע אל מתרחקים
הייתי הופך את כל המציאות הזאת
לחלום שלא נגמר
בגוונים של ים ודם של פייח ואפר
הקסם הזה יש בו חופש.
65.
גשם מטבעות נופל עכשיו
רק אצלך בחדר
ואם את מרגישה שאת טובעת
אז אצלך הכל בסדר
להתעורר בבית חולים עם מים בתוך כוס
נוזלים בצינורות ודם בתוך הראש
טיפות בעיניים עצב מלאכותי
ואת תגידי שאת אוהבת רק אותי
לטבוע בתוך הקיא של עצמך
זה יפה וזה דוחה
כמו מראה שבורה כדי להבין שרק אתה בוכה
אין סיבה להמשיך לספור את השניות שנגמרו
את הרחובות החשוכים הסמטאות שכבר נוקו
לכי לישון עכשיו מלאך נמשיך מפה מחר
כל החולי כבר רופא רק הכלום הוא שנשאר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.