ונארו קוואנטליוס / עולמי עכשיו |
הוא קמטים בשולחן עץ לא-מהוקצע,
פיסות שמיים חבויות מאחורי וילון,
וסתמיות:
הסתמיות הזו, המאכלת,
הרגליים הפוסעות לתומן
מכלום
לכלום,
שיטוטן של אצבעות בעצלתיים
על דף, על עץ, על עיפרון.
מצפים
לשום-דבר.
ממתינים
לעוד יום שיחלוף.
כל נשימה
היא הקדמה
לבאה אחריה.
כל נשימה
אוצרת בה
מאום מלבד בדידות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|