נמאס לי כי אני לבד.
שאין לי אף אחד.
אף אחד שיבין או ינסה,
או יחשוב ויתנסח,
בלי טעם ובלי ריח.
מי שנראה לו מבין,
הוא באשליה.
כי עלי עברה המהומה.
שונאת אותכם ובטח שאותך!
איך יכולת לבלבל אותי בצורה כלכך מביכה?
לא תבין לעולם.
אך גרמת לי להתבגר,
אז אני חושבת שזה יהיה במקום אם אגיד לך תודה.
תודה ששברת אותי,
וכך בניתי את עצמי מחדש.
תודה שהכרחת אותי להיות תמימה ולא בנושאים של מה בכך.
כי אם לא אתה היה לוקח לי המון זמן להבין,
שאני צריכה לחיות את החיים,
בין אם הם קשים או קלים,
תמימים או אכזריים.
אז לסיום אומר,
מה שלא הורג מחשל,
ומה של הורג אותי מחזק אותי.
הסוף.