איפה היית כשירו בראש-הממשלה?
למה עמדת מן הצד ולא התרעת?
למה הסתכלת ולא האמנת?
הכול נראה לך אז דמיוני
הכול נראה לך לקוח מסרט הוליוודי אימתני
רצית לחשוב שאנחנו עם נבחר
רצית לחשוב שאנחנו החלק המובחר
עם שמכבד דעות שונות
עם שמקבל דעות אחרות
הכול היה אשליה
הכול היה מתוק כמו רוח קלילה באמצע הערבה.

הכול היום חוזר
"אני מודיע בתדהמה..."
ושום אף אדם לא אומר
די לאלימות!
די לחוסר-הסובלנות!
היינו בסרט הזה.
שוב אנחנו צופים באותו מחזה
מי יעצור את הטירוף הזה
וזה לא משנה
במה שאתה מאמין.
עלינו למנוע מלחמת אזרחים.