הגריפון האחרון / No prob. |
התמודדות עם חיי ה"משולמים".
אין לי חתכים, זה בנאלי ונורמלי מדי, מעל להכל זה קריאה לעזרה
ואני לא רוצה עזרה.
באופן פרדוקסאלי אני מקרבת לעצמי את הגיוס בשביל לברוח מפה,
בלי יותר מדי הסברים.
אני מתה להגיע לרגע שאוכל ללכת ולחזור רק כשאבחר, לשמוע את
דעתכם רק כשאבקש אותה, להפסיק לבכות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|