ארבל הכרמלי / בעוז חשקי |
ומבקש: רחמי והרעיפי כטל ממיניותך,
רפאי מאוויי, שאין בהם מאומה ללא היענותך,
תני לי מצופך, שאת חיי ארווה.
הרשי לי לפרוץ אל גופך הענוג
וארביץ בך תאוותיי הטורפות
בנאות בשרך הרענן והחם
המפאר את גשמיותך המשתוקקת גם.
15/02/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|