יש לי חברה חדשה
"בת-שיר" קראתי שמה,
מקרוב אליה התודעתי,
ועולמות חדשים הכרתי.

היא באה אלי
כשנחה  עליה הרוח,
כמוה היא משתנה -
פעם שמחה ופעם עצובה.

לה אגלה צפונותי
וממנה אשאב שירי
כי היא אותי מרגשת
ותמיד מעודדת.

כשאני מתלבטת
אליה אקרא,
ברצותה תופיע
ותושיט לי עזרה.

גם כאשר לא אצלח,
היא אותי ממריצה
לא להרפות
ובשירי לדבוק.

"בת-שיר" חברתי הטובה,
לך אני אסירת תודה
על שאותי מצאת
ואת עולמי העשרת.

נותר לי  רק לתהות
היכן הסתתרת עד היום,
מדוע כה התבוששת
עד שאלי התחברת?