|
בין הפטיש לסדן
עומד בן אדם
בין שתי אפשרויות
ושניהם מאוד עצובות
לספר או לשמור
שני אפשרויות
שתיהן מאוד כואבות
אך רק אחת נכונה
זה לא נכון
להשלות בן אדם
להסתיר ממנו
ואז לנחם
כולם יודעים כולם עצובים
בפנים עמוק בתוך הלב
רק לו לא מספרים
מפחדים שיהיה לו כואב
אך אין דרך אחורה
אין דרך להצטער
הזמן לא עובד לטובה
צריך למהר ולספר...
כל רגע יכול האבא להעלם
ולבן אף אחד לא מספר
והזמן ממשיך וממהר
צריכים למהר ולבן לספר
כי בכל דקה האבא עלול להעלם
והאמא על זה כל החיים יכולה להצטער
והבן הבן המסכן לא ידע דבר ואין מה שינחם
כי מאבא מת אי אפשר להיפרד... וזה יהיה הרבה הרבה יותר
כואב... |
|
|
טורקי, גרוזיני,
בלונדינית,
אמריקאי,
ישראלי, ערבי,
תילאנדי,
פיליפיני,
תיכוניסט, קנדי,
אוסטרלי והמורה
שלי למטמטיקה
טסים במטוס.
פתאום אומר
המורה שלי
למטמטיקה אומר
"אנחנו לא יותר
מידי לסלוגן
אחד?" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.