עובר בשער אדם בשחורים בודק את מרכולתי
מעיף אליו מבט אטום וצועד לדרכי
הצביעות הראשונה שלי לבוקר זה חולפת מהר
גב מעט חשוף, שיער אסוף, חיוך מהוקצע
תמיד אותו השקט, דיבורי הסרק, צינת הבוקר שיוצרים הרובוטים.
מרוץ החיים, השאיפה להיות כמו כולם וטיפה מעל, כי משם רואים
הכי ברור.
מפגשים קצרים, שיחות עומק על מצב הרוח, לכולם נפל שקל על
הרצפה.
זה לא בני אדם, זה מכונות צילום- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה!
אוהבים נחותים כי זה אתי, ושונאים את האמת.
עוצמה שמתבטאת באסטתיקה...