והשמש נעלמת בין הכבשות האפורות וקרני החום שחיממו את הלך נפשי
מתרחקים ונעים לארץ זרה ואיתה בא הייאוש הקודר, מנסה לברוח
מנטפי הקרח הרודפים אותי כחצי הבדידות אך לשווא כי אין מנוס.
חודש קר וארור המביא עימו בדידות קרה לחיי.
מתגעגע לים הכחול והטהור ולכבשות הלבנות ולצחוק הדייגים
הזקנים.
מתהלך בבגדים עבים המסתירים את רגשותיי, מתגעגע למוזיקה החמה
שהייתה מתנגנת בלבי, מתגעגע לאהבה שלא הייתה לי.
חודש קר וארור המביא עימו בדידות קרה לחיי.
כאשר השמש מעל ראשי דמיונותיי כמרתון רץ משאירים בלבי תקווה
לאהבה אך כשהחורף מגיע נשארתי עם כאב הבדידות.
חודש קר וארור מתגעגע לאהבה שלא הייתה בכלל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.