אדריאן טודור / ילדות חולפת |
רק אני, כעוד ילד קטן
מצמיד אף לחלון
ומביט שוב בשעון מכוסה אדים
מושיע ששעתו חלפה.
הזמן חולף
ומשתרך גל של דיחוי
נשארנו רק אני והפיתוי
לצלצל.
כל המחשבות מתגודדות סביבך
כילדים רעבים
המושכים בשמלתה של אם קשת יום.
קניתי לך זר פרחים
מרווה למכאובי ליבי
השותת מפצעי שתיקתך.
הדיסק השרוט שוב קופץ
משהו בפנים נשבר
ובחוץ רעם מתנפץ.
הולך ונסדק עץ המיטה
בה נשארו זכרונות
מתוקים של ילדות מאוחרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|