ס. מיכל / דקה דומייה |
ובעלים של סתיו שלא נפלו,
את תהלכי יחפה.
מהרהרת בליבך,
על כל מה שלא היה.
ובדממה של מוות,
רעש לא ישמע.
ושתפלי,
הרוח תפסיק לנשוב.
לכבודך,
דקה דומיה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|