אלפי עננים כיסו כבר את השמש
אך אני זוכרת את כל מה שקרה
כל כך הרבה לילות הפכו לאמש
טעם מתקתק הפך לסתם תחושה מרה
אצבעך מכוונת כמו אקדח טעון אלי
- מבטך יושב כמו חרב על גרוני
כל כך שונא אותך אוהב אותך קשור בעולמך
- כל כך שונאת סתם לאהוב אותך בעולמי
בתוך קור של עכביש אני מעבירה את הזמן
אתה עוקץ אותי, מוחץ אותי
אני אוהבת, לא אוהבת, שונאת, ולא שונאת
אני זוכרת רק לשכוח ושוכחת להיזכר
השמש שוב עולה, העננים הלכו
האור מתוך החשכה חוזר
ואני שוב,
יוצאת שוב
אתה לא מבין אותי- אני לא מבינה אותך
הכל הופך לחשכה------ לחשכה
הכאב פשוט שלא עוזב
והכאב הוא די אתה
שוכחת,
נזכרת
אתה לא מבין אותי- אני לא מבינה אותך
הכל הופך לחשכה------ לחשכה
זה כבר לא משנה- הנזק נגרם
אני לא רוצה אותך יותר- זה לא יחזור לעולם |
