השמים נצבעו בלבן
הקירות האפורים החיוורים חייכו אליי ללא משמעות
"הוא לא יחזור" הם אמרו לי בקול מונוטוני, מנחם משהו..
לפחות יש משהו אחד מונוטוני קבוע חיי, חשבתי לי.
העשן הסתלסל מעלה, והתרפק על התקרה
עיניים נחות, ואני מסתכלת פנימה
רואה כל מיני קופסאות, פנקסי רשימות..
כן, אני מוכנה לעבור דירה...
אין לי מה לחפש פה יותר, המקום הזה יודע רק עצב וכאב..
לב דופק לאיטו, דם ספוג ניקוטין ואלכוהול זוחל בעורקיי, וריח
הגז,
שצבעו כמעט מוחשי וירקרק- זע בתנועות נחשיות לעברי..
יום אסוני הוא יום ששוני
ויום ששוני- הוא יום אסוני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.