היה זה יום סתווי עמוס שמש, טיילתי לתומי ברחוב, כאשר אני שקוע
בהרהורים על מצב האנושות. ולפתע מופיע מולי אבי, חברי
מהג'בלאות. שנים שלא פגשתי אותו, את אבי, הערס, שכולם היו
משוגעים עליו. תמיד הוא תקע את הבדיחה הנכונה במקום הנכון,
והוא ידע לקחת את החיים באיזי. לכן היה לי מוזר לראות אותו
מדוכדך עד עמקי נשמתו.
בקיצור, התחבקנו, והתנשקנו, ואז אחרי ה"מה המצב", ו"איך הולך",
שאלתי אותו את השאלה המתבקשת: "מה קרה לך, אבי? איפה האקשן?"
"אל תשאל," הוא עונה לי, "החיים דפקו אותי בגדול",
"אותך?" אני שואל.
"כן, אבל זה סיפור ארוך, בא נשב על איזה שמונה תשע בירות,
ותשמע סיפור"
"יאללה"
צעדנו שנינו, לעבר הבר הקרוב, התיישבנו, ולאחר ששטפנו את
מוחינו במספר ראוי של בירות, הוא פתח את פיו, והחל לספר,
בלשונו המסוקסת, והערסית.

"הקיצור, יום אחד הייתי מה זה עצבני, אתה יודע, כבר שבועיים
שלא זיינתי שום כוסית, וההורמונים השתוללו. מה עושה השטן ?
הלכתי באותו יום לבנק, ויש שם איזה קופאית מה זה כוסית, אבל
מה, כמה כוסית ככה דוסית... כן, דוסית אמיתית, עם פאה וכל זה.
בקיצור, היא באמת יפהפיה, אבל מה כבר אפשר לעשות עם דוסית
נשואה."
"טוב, ניגשתי אליה, והייתי מהזה עצבני, חצי שעה חיכיתי שם
בתור. ואז אני פולט לה "איזה זיין היום".
ואז היא שואלת אותי, "מה זה זיין?"
"את לא יודעת?" שאלתי
"לא,"
"טוב, לא משנה, סתם אמרתי"
"נו, תגיד לי מה זה"
"זיין זה משהו שמוצצים" אמרתי לה.
"מה? סוג של מציצה"
"כן" עניתי
"וזה כשר?"
"למהדרין"
"ויש לך זיין?" שאלה
"כן"
"אז אתה חייב להביא לי אחד לטעום"
"עזבי" אמרתי לה, "סתם התבדחתי"
"לא מעניין אותי, עד שאני לא יטעם את הזיין אני לא ירגע, אני
חייבת לדעת מה זאת המציצה הזאת"
ואז היא קמה, ואומרת לי "בוא לחדר שלי, אני רוצה לדבר איתך",
שכחתי לספר לך, אבל הקופאית הזו, היא סגנית מנהלת בסניף, ויש
לה שם חדר פרטי.

טוב, חשבתי, מה יכול להיות? נכנסתי איתה לחדר, היא סגרה את
הדלת, ואז היא אומרת לי: "נו תביא כבר את הזין" "אין לי פה שום
זיין, סתם אמרתי"

ופתאום היא מחייכת חיוך ענק ואומרת לי: "תפתח את המכנסיים, אתה
חושב שאני מטומטמת, אני רוצה למצוץ לך את הזיין" הייתי בהלם,
וכמובן שהתרחשו כמה דברים בתוך המכנסיים. בקיצור, היא נגשת
אלי, ופותחת לי את המכנסיים, מוציאה את הזהו, ומתחילה למצוץ
בלהט. אתה מבין? נשואה חרדית, מוצצת לי את הזיין באמצע היום
בבנק!!!

בקיצור מה ששם הלך, אתה יכול לתאר לעצמך, זה היה היום הגדול
שלי בחיים. עשינו הכל, בכל התנוחות האפשריות, והיא התלהבה כמו
שצריך, הלכתי הביתה מאושר, ולפני שיצאתי, היא אמרה לי: "תבא גם
מחר".

וכך היתה לנו קביעות פעמיים שלש בשבוע, וזה היה תענוג עצום.
יום אחד ככה באמצע שאני מזיין אותה על השולחן בחדר, נפתחת
הדלת. ומי מופיע? איזה דוס, עם זקן ענק, וכובע משונה, שחור
שחור. הוא מתבונן בעיניים עגולות כאלה, ואני הייתי בטוח שעוד
רגע צריך להזמין אמבולנס.

"שלום דודי" היא אומרת לו בחיוך!! אני נשבע לך שזה היה בחיוך,
ואני כבר הבנתי שמשהו פה הסתבך לי בגדול. "את מטורפת" הוא צעק.
"קצת" היא ענתה. מתוך כל הבלאגן, הבנתי שזה בעלה, שתופס אותה
על חם עם איזה ערס. התחלתי לארוז את עצמי, ולהשאיר אותם לבד.
וככה, כשאני בדלת, היא קוראת לי "תבוא גם מחר", הייתי בהלם.
"נו, מה אתה חושב עשיתי?"
"בטח באת" אמרתי לו
"נו, בטח באתי" והיא מקבלת אותי בחיוך ענק, ואומרת לי, "בוא
לחדר, אני רוצה את המציצה שלך", "אני ממש מצטערת שהפסקנו
באמצע, אבל יכולת לחכות עד שהגולם ילך"
"הוא בטח רוצה לתלות אותך" אמרתי לה
"בוודאי, אנחנו מתגרשים, תוך איזה כמה שבועות, ואני משוחררת
לגמרי" אמרה, וקרצה קריצה רבת משמעות.
אבי לגם שוב מהבירה, החמישית במספר, והמשיך לספר. "נו, אחרי
הגירושין יכולתי לבא אליה הביתה ולעשות את זה במיטה, כמו בן
אדם, היא היתה פשוט חולת מין, וזה היה כיף אדיר. כל מה שעלה
בדעתי, או בדעתה ניסינו."

"ונכון, מה שאתה חושב. התחתנו, זה היה לפני שנה בערך, היא
כמובן נהייתה חילונית למהדרין, וכך היינו נשואים במשך שנה, היו
אלו חיים נחמדים, אם כי היה חסר קצת הלהט של השולחן בבנק."

"יום אחד, אתמול זה היה בעצם, החלטתי שאני רוצה לעשות את זה על
השולחן בבנק.  הופעתי בסניף בשעות הבוקר, היא משום מה לא היתה
במקומה הקבוע, אז הלכתי לחפש אותה בחדרה. נכנסתי לחדר, ו....
אני רואה אותה על השולחן, ומעליה עומד איזה דוס, ככה עם הפיאות
והזקן, והכובע, אבל בלי שום בגד, ומזיין לי אותה" היא מסתכלת
עלי, ואל תשאל, היא עוד מחייכת  ואומרת לי "שלום אבי, התגעגתי
אליך" בקיצור הדוס ההוא, התלבש במהירות, והפנים שלו, אל תשאל,
היו אדומות כמו סלק מבושל. הא כן, היה לו דווקא זיין מרשים, אי
אפשר להתכחש. בקיצור כשהוא נמלט מהחדר, היא צועקת לו, "תבוא גם
מחר".
"כן, אז אנחנו מתגרשים" אומר לי אבי, "ועכשיו אני מבואס כמו
אני לא יודע מה, אי אפשר כבר לתת שום אמון באנשים, ואני מה זה
בדיכאון."
"תגיד לי", שאלתי "באיזה סניף היא נמצאת?"
הוא אמר לי.
למחרת בבוקר הגעתי לשם, היא ישבה בקופה, כנראה שהדוס ההוא עוד
לא הגיע. חייכתי אליה ואמרתי לה שקר לי, אז היא לקחה אותי
לחדר, והלך שם שמח, כמו שאבי הבטיח. באמצע הזיון הופיע הדוס
ההוא, הסתכל ונמלט כל עוד נפשו בקרבו. ומאז אנחנו נשואים עד
היום באושר ובעושר, ואני לעולם לא הולך לבקר אותה בבנק באמצע
היום.... אסור לערב אהבה ועבודה.