השער נפתח
השביל מסומן
מרוצף מסביב
ומגודר אחרי
יש פרחים מסביב,
שמנסים להסתיר את הגדר,
אך אני בכל-זאת רואה אותה.
אני מביט על השביל.
מביט מפוחד.
לא רוצה לצעוד בשביל זה.
מפחד שכף רגלי תסומן שם,
תוטבע בחול,
ולא תבוא הרוח שתשנה זאת.
ואני אשאר שם לתמיד,
מסומן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.