בתוך סדינים ושמיכות - שני גופים,
שמתחברים לאחד ומתחלקים לשניים.
שלוש מאות שלושים ואחד אנשים שכבו במיטה שלי, בלילה ההוא;
סגרו את השלדים בארון, גרפו את האבק מתחת לשטיח.
הניחו את הזמן שעבר על המדף.
ניקו את האמבטיה.

שדיים התערבבו עם פנים, שנמסו לתוך רגליים,
שהקיפו עור חלק של אישה;
שיערות התערבבו עם שפתיים שהחליקו על פנים שהוצמדו ללשון;

לשון שמלטפת איזור חלציים, כזה או אחר, שמתקפל; עולה ויורד,
לפי קצב של מוסיקה בלתי נשמעת.
גלים של משהו שהוא לא מים שוטפים את הגוף, מכל צדדיו;
מלמטה, מאחורה, ממתחת, באלכסון...


קולות שהם לא מילים חודרים עמוק, לתוך ההכרה:
גניחות, נשיקות קצרות, נשימות ארוכות, שאיפות חדות;
אנפופים, ליטופים, שיתופים, גיפופים.


מנסה לנווט את הדרך בתוך נחשול של עור;
מלקק וטועם מה שאפשר. מושיט את היד לאיזורים רגישים.
מלטף מלמעלה, מנשק בתוך, מחבק מעל.

מחבק את הגוף, מחפש את הפתח,
ממשש דרכי, לאן שהיד מובילה.

בולע ולוקח, נוגע וטועם, גומע ושוקק.




שוכב על הגב,
חושב על הנצח...