מאחורי שכבה של קרח, שם כלוא הלב
לא מתרגש מכלום כבר, לא מרגיש כאב
שום דבר לא מחלחל כי מי צריך צרות
יש קידום בעבודה עם פוטנציאל לעוד

לנישואים כבר התרגלנו, הילדים גדלים
על השטיח הישן כבר יש כמה כתמים
זה די נחמד לשבת ככה, על המרפסת עם עיתון
להיזכר לקפוץ לבנק בבוקר יום ראשון

מן הבית למשרד באוטו די חדש
מן המשרד חוזרים חלילה, הראש טיפה מותש
זכרונות נוסטלגיים כבר לא מעניינים
העיקר קנינו בית בלב העניינים

חושבים שהדבר הכי מפחיד זו תאונה
אולי פיטורים, אולי איזו מחלה
אבל אוי, עדיף להיות עיוורים, עדיף לחטוף התקף
רק לא להביט אף פעם פנימה אל הלב

או, הלב...


15.4.2001