את תחנת החשמל הראשונה הוא הקים בקיבוץ. יד עבה משלבת אצבעותיה בשלי ושולחת זרמים מדויקים אל כל השקעים שבבסיס ההוויה. מבטו האפור כלוא במשקפיים עגולים שכמעט והוסרו אילולא היא יצאה מן האמבטיה. אחר כך הוא ליטף לי את הגב. כשכמעט איבדתי את ההכרה בעובדות, הוא החזיר אותי. מכוון אל הבטן הרכה שוקים חשמליים בעוצמה לא תקנית ומטיח אותי ארצה, לחפש אחר כבלי הארקה. והוא הלך ואז חזר ולא ישנתי כל הלילה, כי הוא נחר והפריע את השקט הדרוש להתנתקות. וכשקמנו הוא ליטף לי את הגב. כל היום היה רצוף במגעים מתרופפים ובשיבוש כללי של הזרימה התקינה של זרמי חשמל קטנים המובלים בטבעיות בין גופים, וגופות. כמה אכזבה התפשטה לי בגוף לאות של נחלים קטנים המשתרגים תחת מעטה הדוק של מכות חשמל קטנות ונחשקות. וכשנפרדנו הוא ליטף לי את הגב. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|