New Stage - Go To Main Page

נועם גונן
/
תמיד בשומקום

פשוט מאז שאת עזבת אותי
אני עוד לא מבין
אני, רק מחפש סיבות, קשה להאשים

שוב את עצמי, וזה כל כך פשוט
לקרוא לאהבה טעות,
כשאין יותר תקוות, ולא יודעים מה מרגישים.

וזה אני שמצטער, אם פגעתי מתוקה,
יש דברים שלא עוברים עם חיבוק ונשיקה
וזה חוזר, את מרגישה, שאנחנו לא הולכים לשומקום,
מאיפה כבר באנו? לנצח נשבענו
וגם כשאהבנו... זה תמיד היה בשומקום.

פשוט מאז שאת שכחת אותי
אני עוד לא מוכן
תמיד, שולח לך פרחים, ולא כותב ממי

זה לא אני, וזה כל כך פשוט
לחיות בסרט-מציאות
ואם כבר שוכחים, אז שכחתי את עצמי.

וזה אני שמצטער, אם פגעתי מתוקה,
יש דברים שלא עוברים עם חיבוק ונשיקה
זה לא עוזר, את מרגישה, שאנחנו לא הולכים לשומקום,
מאיפה כבר באנו? לנצח נשבענו
וגם כשאהבנו... זה תמיד היה בשומקום.

פשוט מאז שאת עזבת אותי
אני נמצא בשומקום.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/2/05 9:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם גונן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה