הזמן כמו שעון חול אט אט נגמר לי
והכוח המועט שעוד יכלתי ללקט אוזל
ואת מפוררת אותי - אני לא יכולה להפסיק לבכות
את עושה את זה בדרך הכי קשה את עושה את זה בדרך הכואבת
לא שיש דרך טובה לפרידות לא שהמציאו את הדרך הקלה לומר שלום
את ....את שנתתי לה כל כך הרבה,
דוקרת אותי לאט לאט ובאטיות לא מרחמת לא מתפשרת
את תשבי ליידי ותתבונני, תחייכי את החיוך שכבר מזמן נהיה
מזוייף
ותשקרי לכולם שטוב לך
את תמשיכי להיות שם ואני אמשיך להסתכל עלייך -
לי לעומתך קשה לשכוח רגעים כל כך קסומים...
אני שנלחמתי למענך שנלחמתי על מי שאת
- שלא היססתי לומר שאני אוהבת אותך
-כל כך שרציתי שכולם יידעו
אני שאת כל מה שהיה לי שמתי בכף ידך וידעתי ...ידעתי שאת כאן
אני שכבר שבועיים במיטה לא מפסיקה לבכות לא מפסיקה לחשוב
לסבול בשקט-לשתוק
נשארתי עתה ריקה מהכל,
מתבוננת מסביב בולעת את המילים היחידות שנשארו לי לומר
וממשיכה לשקר... זה לא עובר...